קדושת לוי על הפרשה
קדושת לוי על פרשת חוקת: דבר תורה קצר שישדרג את שולחן השבת
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב בפירושו "קדושת לוי" על פרשות השבוע: תובנות מחזקות בעבודת ה' וחידושים מרתקים שיאירו את שולחן השבת שלכם. והפעם – פרשת חוקת
- אמיתי חניה
- פורסם ד' תמוז התשפ"ה
"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל" (במדבר י"ט, ב').
קדושת לוי פותח בשאלה יסודית: מה תכלית בריאת האדם בעולם? לכאורה נראה שהאדם נברא כדי לעסוק בענייני עולם הזה - פרנסה, בניין, משפחה וכדומה. אולם האמת היא אחרת לגמרי: עיקר בריאת האדם היא כדי להשיג אחדות הבורא יתברך.
"או יבואר, זאת חוקת התורה, ובו יבואר הפסוק (תהלים קיג, ט) מושיבי עקרת הבית. כי בעולם הזה נראה לאדם שנברא בכדי לעשות עסקי עולם הזה, אבל באמת זה אינו והעיקר בריאת האדם היה להשיג אחדות הבורא ברוך הוא. וזהו מושיבי עקרת הבית, כשיבוא הגואל במהרה בימינו אז יתגלה עיקר עשייתן של אדם בעולם הזה כדי להשיג אחדות הבורא ברוך הוא".
קדושת לוי מחלק את המצוות לשני סוגים:
1. מצוות שהשכל מחייב אותן - כגון איסור גניבה, רצח, עזרה לזולת וכיוצא בזה. מצוות אלו מובנות גם לשכל האנושי הרגיל.
2. מצוות שהן חוקות - מצוות שאין השכל משיג בהן טעם כלל, כמו פרה אדומה, שעטנז, כלאיים וכדומה.
מדוע ניתנו החוקות?
כאן מגיע החידוש הגדול של קדושת לוי:
אילו היו רק מצוות שהשכל מחייב אותן, לא היה ברור האם האדם עושה אותן מפני ציווי הבורא או מפני הכרח השכל. אדם שלא גונב עשוי לעשות זאת מפני שהוא מבין שגניבה מזיקה לחברה, ולא בהכרח מפני שה' ציווה עליו.
לכן נתן הקב"ה גם מצוות שהן חוקות - מצוות שאין השכל מבין אותן כלל. כאשר אדם מקיים מצוות אלו, ברור לכל שהוא עושה זאת אך ורק מפני ציווי הבורא.
"וזהו הרמז זאת חוקת התורה, כי יש מצות אשר השכל מחייב אותם ונמצא אדם העושה אותם אינו ניכר כל כך שעושה אותם בעבור ציווי הבורא על אלו המדות ולכך נתן הבורא ברוך הוא מצות אשר אין השכל משיג בו טעם כלל ואדם העושה אותם אזי ניכר שאינו עושה אותם רק בעבור מצות הבורא ברוך הוא עליו".
מקיום החוקות אנו למדים איך לקיים את כל המצוות - לא מפני ההכרח הלוגי, אלא מפני ציווי ה'. גם את המצוות ה"מובנות" עלינו לקיים מתוך הכרה שזהו רצון הבורא, ולא רק מפני שהשכל מחייב זאת.
זהו עומק הפסוק "זאת חוקת התורה" - החוקות מלמדות אותנו את הגישה הנכונה לכל התורה כולה: קיום המצוות מתוך ביטול לרצון הבורא יתברך.
"וזהו הרמז בפסוק זאת חוקת התורה, לכך נתן הבורא מצות אשר הם חוקה אשר אין השכל מחייב אותם כדי שיהיה נראה אשר ציווה ה' לעשות, שהאדם אינו עושה המצות רק בעבור ציווי הבורא עליהם".
הרב זמיר כהן - המצוות שעליהן תקבלו שכר גם בעולם הזה. צפו
