המנגנון שמיירט את המחשבות הבעייתיות שלנו

שמעתי פעם משפט חכם: אם היה לנו מסך פלזמה מעל הראש, שמראה בדיוק מה אנחנו חושבים, אף אחד לא היה יוצא מהבית. כל כך הרבה מחשבות שטותיות, מוזרות, לא קשורות, עוברות בראשנו בכל רגע. ברוך השם, יש לנו מערכת יירוט למחשבות האלו: מדובר במנגנון שמיירט מחשבות בעייתיות ועוצר אותם בשלבים די התחלתיים.

חלק גדול ממערכת היירוט הזאת הוא כמעט אוטומטי, וזה בזכות הזהות שלנו. לכל אחד יש זהות ששומרת עליו. הדרך שבה אני תופס את עצמי עוזרת לי לסנן דברים שהם לא לעניין, ולא מתאימים לזהות שלי. כך הקשב שלנו נשמר לדברים החשובים. לא צריך לעצור ולשקול כל דבר, אלא עצם הזהות מיירטת מחשבות סוררות באופן אוטומטי (כמו שהגר"א בביאורו לס"ד מחלק בין רצון, הרהור ומחשבה), ואנחנו ממקדים את הקשב והאנרגיות בדברים שיש להם חשיבות עבורנו.

כאשר יש סדקים בזהות, זה יוצר עומס על מערכת היירוט, כי פתאום צריך קשב וחשיבה במערכת על כל מחשבה – עד כמה היא בעצם מתאימה, משתלמת וראויה. אם הזהות וההגדרה העצמית שלי לא ברורות מספיק (בגלל אירועים שעברתי, בגלל מעשים שעשיתי, בגלל לקויות למידה שיש לי או כל דבר שמונע ממני להרגיש שאני כמו כולם), אז מתחיל תהליך מסוכן: "עדות שהוזמה מקצתה – הוזמה כולה", ואם אני גם ככה לא "ילד טוב", אז למה בעצם להתאמץ? וכך, כל מיני מחשבות חומקות מהראדר ומגיעות לַמּוּדָעוּת, ומעוררות אצלנו חשיבה ובלבול.

חז"ל אמרו: "אין שמחה כהתרת ספקות" (זבחים צ'). וכאשר כל הזהות שלך היא ספק אחד גדול, זה מייצר הרבה מבוכה, עומס נפשי וכאב, ובאופן טבעי זה פתח לנפילות ולמצבי סיכון. לכן מובא בשם כמה צדיקים, שיותר ממה שהיצר הרע רוצה להפיל אותנו בעבירה, הוא רוצה להפיל אותנו בייאוש, כי הוא האויב הגדול והאמיתי. כאשר ילד מיואש, זהותו מתערערת, והוא כבר לא רואה את עצמו כ"ילד טוב" שמנסה לרצות ולהצליח, ואז אין לו מגן נגד פיתויי העולם. בדבר הזה השטן מנסה לגייס שליחים של ייאוש, דחייה וחוסר תקווה, שיגרמו לילד לאבד תקווה. וברגע שמערכת הזהות נסדקת – זה פתח לסיכון אמיתי, פיזי ונפשי.

עלינו, ההורים, מוטלת כאן משימה מורכבת מאוד: לתת אהבה, שכוללת גם ימן מקרבת וגם שמאל דוחה, אבל באופן שתמיד ובכל מצב שומר על קשר אוהב ומקבל, כי זה נותן לילד לא רק חוסן, ביטחון עצמי וניגון אופטימי לחיים, אלא גם מחזק לו את מנגנון היירוט למחשבות הבעייתיות. ילד שמרגיש אהוב ומקובל, יש לו סיכוי שגם אם הוא נפל, הוא לא יתייאש מול מטחי מחשבות מפתות, מייאשות או מבלבלות. זה מחייב תחזוקה מתמדת. קשר חם ומקבל כזה, באופן עקבי, מאפשר גם לתת ביקורת ו"שמאל דוחה" במינון מתאים, וזו ההשתדלות שלנו לסייע לילדינו לעשות בחירות טובות ונכונות.