קדושת לוי על פרשת קרח: דבר תורה קצר שישדרג את שולחן השבת

"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן" (במדבר ט"ז, א').

מה היה חטאו של קרח?

קדושת לוי מבחין בין שני סוגי עובדי ה':

הצדיק הראשון - עובד רק כדי לעשות נחת רוח להקב"ה. אצל צדיק זה אין חילוק כלל מי מבצע את העבודה - הוא או צדיק אחר.

הצדיק השני - רוצה לקבל שכר על עבודתו. רוצה שהוא בעצמו יהיה זה שגורם נחת רוח לבורא.

"או יבואר, ויקח קורח, כי יש צדיק שעובד רק לעשות תענוג להבורא ברוך הוא ואצל זה הצדיק אין חילוק אם הוא עושה תענוג להבורא ברוך הוא או צדיק אחר עושה תענוג להבורא ברוך הוא. אבל מי שרוצה לקבל שכר על עבודתו זה רוצה שהוא בעצמו יעשה תענוג להבורא".

"ויקח קרח" - לקיחה אישית

כאן נעוץ הביאור לפסוק "ויקח קרח". המילה "ויקח" מלמדת שקרח רצה שהוא יקח ולא אחר. זו לא הייתה עבודה לשמה גמורה, אלא עבודה מעורבת עם רצון אישי.

זאת הסיבה שקרח חלק על משה ורצה להיות כהן גדול. אם היה עובד רק כדי לעשות נחת רוח לבורא, לא היה אכפת לו מי יהיה הכהן הגדול - משה, אהרן או מישהו אחר. העיקר שהעבודה תיעשה כראוי.

מכאן לומדים שקרח רצה לעבוד את ה', אבל גם רצה שהכבוד והתפקיד יהיו שלו. זו הייתה "לקיחה רעה לעצמו" - כפי שפירש רש"י.

עבודת ה' הטהורה היא כאשר אדם מוכן לוותר על הכבוד האישי לטובת מטרה גדולה יותר - עשיית רצון הבורא.

"וזהו ויקח קורח, שרצה שהוא יקח ולא אחר. וזהו פירש''י שלקח מקח רע לעצמו שבשביל זה חלק על משה ורצה להיות כהן גדול ואם היה עובד רק לעשות תענוג להבורא ברוך הוא בוודאי לא היה חולק שיהיה הוא כהן גדול".

הרב שניר גואטה - חיזוק בעבודת השם. צפו