למה אנחנו לא מצליחים לחנך את הילדים שלנו?

אנחנו מגיעים לבית של סבא וסבתא, והילדים מיד מתחילים לבקש דברים. זה מתחיל באוכל: "אני רעב!", "מה יש לאכול?", וזה ממשיך ב"מה קנית לי מתנה?". זה כל פעם חוזר על עצמו. למה אנחנו לא מצליחים לחנך את הילדים שלנו? איך אפשר לגרום להם להפסיק לבקש בקשות?

ניסיתם לפעול בדרך חינוכית כלשהי, וזה לא הביא אתכם לשום מקום טוב? פעלו בדרך שונה.

אני מתארת לעצמי שניסיתם הכול: לבקש מהילדים, להסביר להם, לשכנע אותם, לספר להם כמה שסבתא עובדת קשה וקשה לה להכין להם בכל ביקור אוכל חם ומתנות.

אני מתארת לעצמי ששום דבר מכול אלו לא הועיל, אחרת לא הייתם שואלים את השאלה.

מה צריך לעשות? לפנות לילדים לפני שיוצאים לבקר אצל סבתא וסבא. לומר להם: "אנחנו הולכים לבקר את סבא וסבתא, אבל אנחנו מרגישים לא  נוח שבכל פעם מבקשים מסבתא בקשות, וסבתא הנחמדה מרגישה שהיא חייבת להיענות. מהיום, אם אשמע שאתם מבקשים בקשות מסבתא, גם אם זה יהיה רק אחד מכם, אנחנו נעשה 'אחורה פנה', ונצא מהבית שלהם מיד. אנחנו לא מסכימים שאף אחד יצער את סבתא וייתן לה להרגיש לא נוח כשאין לה משהו לתת לכם".

מרגע זה, כשמגיעים לבית הסבתא, במקרה שהילדים מבקשים בקשות מיותרות, מיד אתם מתנצלים לפני סבא וסבתא – ויוצאים לדרך חזרה.

באופן כללי, כמעט לא יקרה שתחזרו לביתכם. הילדים יחושו היטב בנחישות שלכם, ויבינו שלא כדאי להם לנהוג כפי שנהגו. (מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)