מעניין
לפחות נצחק: המדריך הלא רשמי לשפיות הורים במלחמה
כל המומחים מסבירים לנו איך להרגיע את הילדים, אבל אף אחד לא מסביר איך מרגיעים הורים שכבר לא זוכרים איך קוראים להם. קבלו רשימה מקיפה, שנכתבה מתוך עייפות אמיתית, ולכן היא מתאימה לכם כמו ממ"ד לבניין חדיש, או כל דימוי לא מוצלח אחר. מדריך משעשע
- אורית גרוסקוט
- פורסם כ"ב סיון התשפ"ה
הורים לילדים מכירים את זה מקרוב, כולנו יחד כל היום והלילה, פלשבקים מהקורונה, פלשבקים ממלחמת המפרץ למי שממש מהדר. תוסיפו לזה עייפות ואת העובדה ששכחתם מה השם הפרטי שלכם מלבד "אבא" או "אמא". קיבלתם מוח עיסתי, חרדתי, עייף ומבולבל. איך שורדים שעות על גבי שעות של "משעמם לי, אני רעב", בלי לרצות לברוח לחו"ל (לבד)? אנחנו כאן כדי לעזור:
- אוזניות באזניים:
אופן הפעולה: אזנייה אחת תקועה באוזן, תמיד. מוסיקה מהסוג שאתם אוהבים והילדים לא. אפשר גם שירים מ"פעם", מהתקופה שהייתם מגניבים, אם 'מגניבים' זו עדיין מילה. כל מה שעושה לכם טוב. צרו לכם פלייליסט מלחמה אופטימי.
למהדרין: כשהילדים ישנים אפשר להשתמש ב-2 האזניות. רק קחו בחשבון שהתראת פיקוד העורף תכנס לכם ישירות לעור התוף. ייתכן וזה סיכון ששווה לקחת.
- אכילה רגשית:
אופן הפעולה: אוכלים כשלחוצים. בתפריט: שוקולד, מאפים, קציצות, כל מה שמבושל, אפוי או מאודה.
המומחים האמיתיים יסבירו לכם למה לא לאכול אכילה רגשית, אבל זו לא הכתבה שלהם. ביננו, אכילה רגשית זה כל מה שנשאר כשמטח טילים בליסטיים מתפוצץ לך מעל הראש. נשמע לא טוב? גם מלחמה זה לא טוב. נתמודד.
למהדרין: אכילה רגשית משותפת עם הילדים. סוג של גיבוש.
- בזבוזים רגשיים:
לא מתחברים לאכילה רגשית? עדיין שומרים על הגזרה בתוך כל הכאוס? קניות רגשיות זה הלהיט. ולא, אל תגידו לי "אין חנויות פתוחות". השם מקדים רפואה למכה, ואיכשהו, תמיד יש איזה סטוק פתוח.
אופן הפעולה: קונים שטויות. 50 ש"ח יניבו לכם קנייה מיותרת אך מפוצצת דופמין של: עציץ פלסטיק, קלמר פופ-איט, 3 עטים זרחניים, מסטיקים, דפי ממו בצורת תפוח ואקדח בועות. זה בדיוק, אבל בדיוק מה שכולנו צריכים. אל תשאלו איך אני יודעת.
למהדרין, (או לאלו שצריכים איזו הצדקה): קנו עכשיו מחברות וכלי כתיבה לשנה הבאה. נכון, אין לנו מושג אם תהיה בכלל "שנת הלימודים הבאה", אבל דיברנו על קנייה רגשית, כך שהגיון זה לא באמת המניע פה.
- יציאה מהבית:
אופן הפעולה: שוטפים פנים, מתלבשים "כמו בן אדם" ויוצאים לקניות, לגינת השעשועים, לסופר פארם, לסיבוב בשכונה, לסטוק הקרוב מהסעיף הקודם. ובקיצור - לא נשארים כל היום בבית.
מוסיפה את מה שברור מאליו:יוצאים רק למקום שיש ממ"ד תקני ובטיחותי בקרבתו.אין דבר כזה? הישארו בבית. עדיף הורים מבואסים, עייפים ומעוכים על פני כל דבר אחר.
למהדרין: אין כאן במה להדר - זה בייסיק.
לכו להריח בשמים בסופר-פארם
- תחביב מפעם:
אופן הפעולה: מתעסקים בתחביב האהוב עליכם מהילדות, גם אם הוא מוזר.
פעם, כשהייתם צעירים, רעננים וחמודים - היו לכם תחביבים. ייתכן וניגנתם בגיטרה. ייתכן וציירתם קומיקס שעות על גבי שעות וייתכן שייבשתם פרחים בין דפים של ספר. מה שזה לא יהיה, הגיע הזמן להיזכר מי אתם באמת. הפתיעו את הילדים ועשו משהו כיפי שיזכיר לכם (ולהם) את העוצמות הפנימיות שלכם.
למהדרין (ולמי שהתחביב שלו לא בר ביצוע): חפשו בגוגל, והראו לילדים תמונות של תחביבים מצחיקים ומוזרים משנות ה-80 וה-90. "ילדים, אתם רואים את מוצץ הפלסטיק על חוט? היה לי אוסף של 20 כאלו". קריאות "אין מצב" ו"לא היו לכם חיים" צפויות מפי הדור הצעיר. התכוננו בהתאם.
יש לכם רעיונות לא רשמיים להורים עייפים? שתפו אותנו בתגובות.
