"מסוכן לי להתראיין כעת, המצב הביטחוני במיאנמר מפחיד מאוד".

המשפט הקצר אותו אמר לי סמי סמואלוס, היהודי היחיד המתגורר במיאנמר, רק הצית והגביר בי את הסקרנות. "מה כבר יכול לקרות לך?", שאלתי. סמי שתק לרגע, הרהר בינו לבין עצמו, ואז ענה בשתיקה ארוכה יותר.

סמואלוס, בן 45, במקצועו מדריך טיולים מקומי, הוא היהודי האחרון שנותר במדינה השסועה הנמצאת במזרח הרחוק. ההיסטוריה המיאנמרית מלאה במלחמות דם אכזריות ורצחניות, בהתאם לגחמותיהם הפוליטיות של מהפכנים צבאיים. האחרונה שבהן פרצה ב-2021, עם הפיכה צבאית בהובלתו של הרודן מין אונג הלינג. "זו מלחמת אזרחים עקובה מדם, והיא נמשכת עד היום", אומר סמואלוס.

מדוע, אם כן, הוא נותר להתגורר במיאנמר, למה אינו עולה לישראל, וכיצד הסכים בכל זאת להתראיין למרות הסכנה הצפויה לו?

בדד אלך

סיפורה של הקהילה היהודית במיאנמר, לשעבר בורמה, מתחיל במאה ה-19, עת החלו להגר אליה יהודים רבים ממדינות אסיה הסמוכות. הם הגיעו מקוצ'ין וכלכותה שבהודו, מאיראן ומעיראק. "הקהילה מנתה בשיאה כ-2,500 יהודים, והחיים היהודיים במיאנמר היו יפים מאי-פעם", אומר סמואלוס.

עם תחילתה של מלחמת העולם השנייה, יהודי הקהילה ברחו ברובם המכריע ממיאנמר. חלקם חזרו אל המדינות מהן באו, וחלקם היגרו לארה"ב. רבים מהיהודים שנותרו בה הוצאו להורג על ידי הצבא היפני. חיילים יהודיים ששירתו בצבא הבריטי נפלו בשבי היפני, עונו ונרצחו. לאחר הקמתה של מדינת ישראל, עלו רוב יהודי בורמה הנותרים לישראל, כאשר מעטים בלבד נותרו ביאנגון, בראשם בני משפחת סמואלוס.

מדוע משפחתך בחרה להישאר במדינה?

"הסיבה היחידה לכך שמשפחתי נשארה היא כדי לשמור על בית הכנסת שלנו, שהוא חלק בלתי נפרד מאיתנו. המסורת הזו עוברת אצלנו מדור לדור, וזו זכות ענקית להיות אחראים על סידורו וניקיונו של בית הכנסת ועל הטיפול המסור בו".

126 ספרי תורה

בלב העיר התחתית של יאנגון, בין סמטאות השוק הססגוני, שוכן בית הכנסת "משמיע ישועה". בית הכנסת ממוקם מול שדרת חנויות צבעוניות ומגוונות, טובע בניחוחות ריחניים שנודפים מערמות התבלינים. מבנה בית הכנסת ענק ומפואר, וטובל בגינה פרחונית המקיפה אותו מכל צדדיו.

בית הכנסת "משמיע ישועה" מכיל 250 מקומות ישיבה, מה שמעיד על גודלה של הקהילה בימי הזוהר שלה. לאורך חזיתו המזרחית משתרע היכל עץ מגולף, עטוף בפרוכות רקומות ומפוארות. "בעבר היו בו 126 ספרי תורה", מפתיע סמואלוס. "רובם הגיעו מעיראק, בה היו בתי כנסת רבים. כיום נותרו בבית הכנסת שני ספרי תורה בלבד. כאשר יהודי הקהילה היגרו ממיאנמר, חלקם להודו וחלקם לארה"ב, הם לקחו עימם את ספרי התורה כדי שישמשו אותם בבתי הכנסת בהם יתפללו".

שני ספרי התורה שנותרו בבית הכנסת

האם בית הכנסת פתוח כיום?

"עד לפני ההפיכה בתחילת 2021, הייתי פותח אותו מדי יום. מבקרים רבים היו מגיעים אליו ומתפעלים מיופיו. היינו מארחים אירועים קהילתיים לתיירים היהודיים, ובשיאם השתתפו בהם למעלה מ-300 אורחים. כעת הפעילות כולה ירדה לפרופיל נמוך יותר".

לפני כעשור, הוכרז בית הכנסת במיאנמר כאתר מורשת לאומי. בטקס מיוחד שנערך בו, בהשתתפות צמרת הממשל ואנשי השגרירות הישראלית המקומית, הוענקה לו לוחית כחולה והוצבה בחזיתו לאות זיכרון והוקרה. "זה היה טקס מיוחד מאוד", משחזר סמואלוס. "התקשורת הבורמזית הגיעה לסקר אותו, והוא שודר בהרחבה בערוצי התקשורת הממשלתיים".

בקצה העיר שוכן בדממה בית העלמין היהודי. קבורים בו כ-600 מבני הקהילה, ביניהם אלו שנרצחו על ידי הכוחות היפניים במהלך מלחמת העולם השנייה. "מדי פעם אני פוקד את בית הקברות, מתפלל בו, ואז מטפל בו ומנקה אותו".

להיות יהודי בודד

הדת השלטת במיאנמר היא הבודהיזם. כ-88% מתושבי המדינה סוגדים לפסלים ואלילים, ועובדים אותם במקדשים מקומיים. בנוסף ישנו מיעוט קטן של נוצרים, מוסלמים וכאלו המגדירים עצמם כבני דתות אחרות. דמותו של סמואלוס מהווה מגדלור יהודי יחיד במדינה.

סמואלוס מציין כי הבורמזים הם אוהבי ישראל ואוהבי יהדות, והוא אינו צריך להסתיר את יהדותו מפניהם: "גם הממשל עצמו מכבד ומעריך אותנו, וחלק מהמנהיגים הגיעו להשתתף באירועים ציבוריים מיוחדים אותם ערכנו בקהילה, כשהם מתגאים בכך ולא מסתירים זאת".

סמואלוס נואם באירוע קהילתי בבית הכנסת, בנוכחות פוליטיקאים מקומיים

לאחר המתקפה הרצחנית בה פתח חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר, העניק סמואלוס ראיון לרשת VOA האמריקאית, במהלכו גינה את הטבח הברברי. "לאחר מספר ימים הגיעו עשרות חיילים לבית הכנסת. הם הודיעו לי שהתקבל דיווח על טרוריסטים מקומיים שמתכננים לפגוע בבית הכנסת, וביקשו ממני לא לצאת לנסיעות חוץ, אלא אך ורק מהבית למשרד ובחזרה. חוליית חיילים התמקמה בסמוך לבית הכנסת, בכדי לשמור ולהגן עליו.

"אלו היו ימים אותם לא אשכח", הוא מתאר. "מצאתי את עצמי פוחד מאוד עליי, על ילדיי ועל בית הכנסת היקר לנו מכל. מכיוון שאנו היהודים היחידים במדינה, הפכנו למטרה של פעילי הטרור, ובית הכנסת הפך ליעד דרכו ניתן להגיע אלינו. הימים והלילות הפכו לארוכים ומאיימים, וכל רגע בהם היה נדמה כמו נצח. לאחר שבועיים, בהם חוליית החיילים הגנה על בית הכנסת ולא זזה ממנו, קיבלתי הודעה רשמית שהאיום על בית הכנסת הוסר וניתן לחזור אליו".

כיצד הסכמת להתראיין כעת אם זה מסוכן לך?

"הריאיון שהענקתי ל-VOA היה בשפה הבורמזית, כך שאזרחי בורמה צפו בו והבינו אותו. את הריאיון הזה אני משער שהם לא יקראו, למרות שבאופן כללי אני מעדיף לשמור על פרופיל נמוך", הוא אומר.

בקרוב בישראל

בורמה קיבלה את עצמאותה ב-1948, ומנהיג התנועה הלאומית שלה, או נו, הפך לראש הממשלה הראשון. או נו גילה יחס אוהד כלפי מדינת ישראל, וכונן עמה יחסים דיפלומטיים. ב-1955 הוא הגיע לביקור ממלכתי בישראל, ובכך היה למנהיג הבינלאומי הראשון שביקר בה, למרות הלחצים הרבים שהופעלו עליו מכיוונן של מדינות ערב. בטקס הפרידה שנערך לו, בנוכחות ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, אמר או נו: "חבריי, הייתי בישראל והתאהבתי בכם".

בשנות ה-80 וה-90 התחוללה במיאנמר סדרה של הפיכות צבאיות, בעקבותיהן פרצו התקוממויות. במהלך ההתקוממות המפורסמת, שהגיעה לשיאה ב-8 באוגוסט 1988 וניתן לה הכינוי "התקוממות 8888", נהרגו ברחובות אלפי מפגינים ובהם ילדים רבים. ב-2015 נערכו בחירות כלליות במדינה, אולם בתחילת 2021 התחוללה בה שוב הפיכה צבאית, והגנרל מין אונג הלינג תפס את השלטון. הלינג מואשם על ידי האו"ם ברצח עם ובביצוע פשעים נגד האנושות, בעקבות פקודותיו לחיילים להשתמש בכוח צבאי נגד התושבים. מניין ההרוגים עד כה הגיע לאלפים רבים.

האם למצב הפוליטי יש השלכות ספציפיות עליך, כיהודי?

"באופן ישיר כמעט ולא, אבל בעקיפין ישנה השפעה רבה", מבהיר סמואלוס. "התיירים היהודיים הלכו והתמעטו, ורובם לא רוצים לחזור לכאן כל עוד המלחמה האכזרית לא תיעצר. גם יהודים, שהיגרו לאחרונה לבורמה והתיישבו בה, ברחו מכאן לאחר ההפיכה".

לסיום: מתי נראה אותך במדינת היהודים?

"אני מבקר בישראל מדי שנה, ומתגעגע אליה כל כך", הוא אומר. "עדיין איני יודע מתי אעלה לישראל בכדי להתיישב בה, אבל אני מקווה שיום אחד אעשה זאת באמת, והלוואי שזה יהיה עוד היום".