בזמן ברכת כהנים, הקב"ה בעצמו מברך את עם ישראל

על אותה העת שהכהנים פורסים ידיהם ומברכים את עם ישראל באהבה כתב הזוהר הקדוש בפרשתנו, שבאותם הרגעים יש עת רצון בכל העולמות, ומתברכים עליונים ותחתונים, ואין הדין שולט בעולמות, ונמצא שלום בכל. ומפני כך, הרואה חלום רע, יתפלל בעת ברכת כהנים שיתהפך לטובה, כי באותה שעה יש רחמים גדולים בעולם, ומי שיתפלל מתוך צערו, יתהפך לו הדין לרחמים.

וברעיא מהימנא גילה, כי שישים אותיות שבברכת הכהנים, הן כנגד שישים ריבוא (ריבוא – עשרת אלפים) של עם ישראל, וכל אות ואות מהשישים אותיות עולה אל הכיסא העליון, והשכינה מסכימה לברכה שיוצאת מפי הכהנים, ואז הקב"ה מברך את עמו ישראל.

ומפני שחפץ ה' יתברך לברך את ישראל בניו, לכך ציווה את הכהנים, שהם מצד החסד, שיברכו את ישראל, וגילה להם את סוד הברכה, ואמר להם: "כה תברכו": "תברכו" אותיות "בכתרו", שהם מביאים ברכה עליונה מכתר המלך ברוך הוא, ובשעה שהכהנים פורשים ידיהם לברך את העם, השכינה שורה על ידיהם ויתמלאו בשפע, והוא שעת רצון מאור עליון (האריז"ל).

גם כהן שאינו יודע לבטא היטב את המילים, לוקח הקב"ה את האותיות היוצאות מפיו, ומהפכן לברכות, וכה מספר רבי יהודה החסיד: מעשה בכהן אחד שבמקום לומר "וישמרך", היה אומר "וישמדך", וחכם אחד העבירו, כי מהפך הברכה לקלקלה. ומן השמים הודיעו לאותו חכם שיחזיר מיד לאותו כהן שיברך כמו שהוא יודע. וכבר נאמר בשיר השירים "ודגלו עלי אהבה", ואמרו במדרש "ודילוגו עלי אהבה".

מתברכים בכל שבעת מיני האושר הקיימים בעולם

בפסוק ראשון של ברכת כהנים יש ג' תיבות – כנגד ג' אבות, שבפסוק זה זוכר הקב"ה לעם ישראל ברית אבות. בפסוק השני ה' תיבות – כנגד חמשה חומשי תורה. ובפסוק שלישי ז' תיבות – כנגד שבעה רקיעים, שה' יתברך שוכן שבעה הרקיעים הוא יברך את עמו ישראל (כלבו).

המקובל רבי אברהם אזולאי, בספר "חסד לאברהם", הביא מספר היצירה שלא נבראו בעולם יותר משבעה מיני אושר, ואלו הם: חכמה, בנים, חיים, חן, עושר, ממשלה ושלום. ובכל שבעה דברים הללו מתברכים עם ישראל בעת ברכת כהנים, ומה טוב ונעים שיכוון אותם הכהן בדעתו בעת ברכת כהנים (ושם הוא מפרט כל דבר ודבר משבעה הדברים הללו באיזו מילה מברכת כהנים יכוון אותם הכהן).