"התפרצות חסרת תקדים של חצבת". מה זה אומר, והאם באמת צריכים להילחץ?

התפרצות מחלת החצבת בישראל הגיעה בימים האחרונים לשיאים שלא נראו כבר שנים. על פי נתוני משרד הבריאות, למעלה מ-50 מקרים של חצבת התגלו עד כה ברחבי הארץ, והחשש הגדול הוא מפני התפרצות משמעותית של המחלה המדבקת.

במשרד הבריאות מציינים כי מתוך החולים ישנם 15 שאושפזו בבתי החולים, ביניהם 13 ילדים מתחת לגיל 18. באופן מדאיג, חמישה ילדים לא מחוסנים מאושפזים במצב קשה בטיפול נמרץ. הנתונים מעלים שאלות קשות: מדוע אנו עדים לעלייה חדה בתחלואה? מה עושה משרד הבריאות כדי לעצור את התפשטות החצבת? והאם אכן יש מקום לדאגה בקרב הציבור?

התפרצות עולמית

ישראל אינה המדינה היחידה שנלחמת בימים אלו בגל של חצבת. מדובר בבעיה כלל עולמית, כאשר במדינות רבות באירופה ואף ברחבי אמריקה מדווחים על עלייה משמעותית במספר מקרי החצבת המאובחנים.

בארגוני הבריאות בעולם מבהירים כי "הסיבה העיקרית לעלייה העולמית היא ירידה בשיעורי ההתחסנות, בין היתר בשל התפשטות מידע שגוי נגד חיסונים". על פי ההערכה, המקרים הראשונים של החצבת הגיעו לישראל מחו"ל, אך כעת נעשות ההדבקות בתוך הארץ, כאשר מקור ההדבקה אינו בכרח ידוע, ומספרי הנדבקים עולים באופן דרסטי משבוע לשבוע.

מי נמצא בסיכון להידבקות?

הסיכון הגבוה ביותר להידבק ולפתח סיבוכים קיים בקרב תינוקות עד גיל שנה, שכן בגיל זה טרם ניתן להתחסן על פי תוכנית החיסונים בישראל, במסגרתה מקבלים את המנה הראשונה של החיסון רק בגיל שנה.

בנוסף, כל מי שלא חוסן נמצא בסכנת הידבקות, כאשר הסכנה הגדולה לפתח סיבוכים נשקפת לילדים, וכן לאנשים עם דיכוי של המערכת החיסונית ולנשים בהיריון לא מחוסנות (הסיכון הוא לאם ולעובר). למעשה, לאנשים שאינם מחוסנים ונחשפים לחולה חצבת, קיים סיכון גבוה מ-90% להידבק במחלה. לעומתם, אנשים שחוסנו לא יידבקו גם אם ייחשפו לחולה, ובמקרים נדירים בהם תהיה הידבקות, יופיעו תסמינים קלים בלבד.

מהם תסמיני החצבת ומהם הסיבוכים האפשריים?

תסמיני החצבת מופיעים בדרך כלל 10-14 ימים לאחר החשיפה לנגיף וכוללים חום, חולשה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות, נקודות לבנות בתוך הלחיים, וכן פריחה אדומה המתחילה בצוואר ומתפשטת לגוף ולגפיים.

סיבוכים אפשריים של חצבת עלולים להיות קשים ולסכן חיים, וכוללים דלקת האוזן התיכונה, שלשולים, דלקת קרנית העין, דלקת ריאות (אחד מכל 20 ילדים חולים), דלקת מוח העלולה לגרום לנכות קבועה ומוות (1-3 מכל 1,000 חולים), וסיבוך נדיר מאוחר של מחלה ניוונית של המוח.

נלחמים בחצבת

מה עושה משרד הבריאות כדי לבלום את ההתפרצות?

משרד הבריאות פועל במספר מישורים כדי למנוע את המשך התפשטות החצבת. במקומות עם סיכון גבוה לתחלואה, מומלץ להקדים את מנת החיסון השנייה, הניתנת בדרך כלל בגיל שש, כך שניתן יהיה לתת אותה שלושה חודשים ויותר לאחר החיסון הראשון בגיל שנה. בנוסף, נפתחו מוקדים מיוחדים ברחבי הארץ בהם ניתן להתחסן ללא צורך בקביעת תור מראש.

במשרד הבריאות נותנים את הדעת באופן מיוחד על הגברת החיסונים בפרט במגזר החרדי. במסגרת זו, מתקיימים דיוני חירום עם ראשי רשויות וגדולי תורה בקהילה החרדית כדי לגבש מענים מותאמים ולהגביר את ההתחסנות, ועד כה פורסמו 42 מכתבי רבנים המדגישים את חשיבות החיסונים. כמו כן, יונגשו חיסונים במתנ"סים ובניידות ייעודיות בשכונות חרדיות.

משרד הבריאות קורא למי שאינו חש בטוב או סובל מתסמינים להימנע מהגעה לאירועים המוניים ולפנות לבירור רפואי, ומנחה אנשים שהיו במגע עם חולה חצבת להמשיך בבדיקות ובחיסונים לפי ההנחיות ולהימנע ממקומות ציבוריים. כמו כן, מומלץ לכלל האוכלוסייה לוודא סטטוס חיסוני ולהתחסן לפני כל נסיעה לחו"ל אם אינם מחוסנים בשתי מנות.