יש לכם כוחות? יש בכם יכולות? אז למה לחכות עד שיבה כדי לעשות?

נדב ואביהוא נענשים. שני חוטים של אש נכנסים באפם ושורפים את נשמתם.

חז"ל מונים כמה סיבות למותם של שני הצדיקים: שלא נשאו נשים, שהורו הלכה לפני רבם, שנכנסו שתויי יין למשכן, ועוד. אחת הסיבות המתמיהות ביותר, שאותה מביא מדרש תנחומא, היא שנדב ואביהוא המתינו ואמרו: "מתי ימותו שני זקנים אלה, ואנחנו ננהיג את העם...". הם התכוונו למשה ואהרון.

מוזר!

איך שני צדיקים בסדר גודל שכזה מביעים תקווה שמשה ואהרון, גדולי הדור, ימותו?

בספרו "48 דרכים לחכמה" מביא הרב נח ויינברג זצ"ל תשובה מאלפת: "חטאם היה שהם המתינו לכך שמשה ואהרון יעבירו להם את מושכות ההנהגה. מדוע הם צריכים לחכות עד זקנה כדי לעשות משהו?...".

נדב ואביהוא ידעו שהם גדולים. היו להם כוחות עצומים. אבל היו משה ואהרון, זה לא שייך לעשות כשיש גדולים מאיתנו, כך חשבו...

המחשבה הזו היא חטא!

יש לכם כוחות? יש בכם יכולות? אז למה לחכות עד שיבה כדי לעשות?

ולכן "כל ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'...".

ובכל שנה ושנה כל ישראל צריכים להצטער ולהוריד דמעות על נדב ואביהוא, במיוחד ביום הכיפורים. למה? מפני שמי יודע כמה תורה איבדנו.

תראו מה השאירו לנו בעולם משה ואהרון, שעשו, פעלו ומימשו את עצמם.

מי יודע מה הפסדנו כולנו, לדורות, בפטירתם של נדב ואביהוא, שהיו גדולים ובעלי כוחות אדירים.

"אמר רבי יוסי: ביום הכיפורים תקנו לקרוא פרשה זו (אחרי מות), לכפר על ישראל בגלות. ועל כן ביום הזה קוראים אחרי מות שני בני אהרון, שישמעו העם ויצטערו על אבדן הצדיקים ויתכפרו להם חטאיהם, וכל מי שמצטער על אובדנם של הצדיקים או מוריד עליהם דמעות הקדוש ברוך הוא מכריז עליו ואומר: וסר עוונך וחטאתך תכופר. ולא עוד, אלא שלא ימותו בניו בימיו. ועליו כתוב: יראה זרע ויאריך ימים" (זוהר הקדוש).

במיוחד ביום הכיפורים, אומר הזוהר, את צריכה להוריד דמעות על נדב ואביהוא כי היום הזה הוא יום של היטהרות, יום של חשבון נפש. ואפשר לעשות את זה גם עכשיו, כשקוראים את הפרשה כסדרה.

שלא נשאו נשים – מה עם שלום הבית שלי?

שנכנסו שתויי יין – האם אני שיכורה לפעמים? אני לא מתכוונת ליין. להשתכר זה לברוח מעצמי, מהתפקיד שלי, מהתיקונים והניסיונות. לברוח מהשם. האם אני בורחת?

שהורו הלכה לפני רבם – האם אני מקיימת "והיו עיניך רואות את מוריך"? אני שומעת לדעת תורה?

ששאלו: "מתי ימותו שני זקנים אלה ואנחנו ננהיג את העם..." – יש בי כוחות ויכולות. האם אני מממשת את עצמי, או שבגלל שיש אחרות שכבר עושות, אני מוותרת?

אחותי, אל תחטאי כלפי עצמך בחטא הנורא הזה. קומי ותעשי! תפסי את המושכות, וקדימה.

(מתוך הספר קום רבי שמעון של הרבנית חגית שירה)