קדושת לוי על הפרשה
קדושת לוי על פרשת אחרי מות: דבר תורה קצר שישדרג את שולחן השבת
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב בפירושו "קדושת לוי" על פרשות השבוע: תובנות מחזקות בעבודת ה' וחידושים מרתקים שיאירו את שולחן השבת שלכם. והפעם – פרשת אחרי מות
- אמיתי חניה
- פורסם י"א אייר התשפ"ה

"קדושת לוי" מתמקד בהבדל בין שני סוגי מצוות:
חוקים - מצוות שאין להן טעם נגלה או הסבר הגיוני שאנו יכולים להבין (כמו איסור אכילת חזיר, פרה אדומה, שעטנז וכדומה).
משפטים - מצוות שיש להן טעם נגלה והיגיון שאנו יכולים להבין (כמו איסור גניבה, רציחה וכדומה).
"את משפטי תעשו ואת חקותי תשמרו (ויקרא יח, ד). כי חוקות הם המצות שאין להם טעם. והמשפטים הם המצות שיש להם טעם".
כאשר אדם מקיים מצוות שאין להן טעם נגלה (חוקים), זה מזכך את שכלו ומאפשר לו להבין טוב יותר את המצוות שיש להן טעם (משפטים).
לעומת זאת, אם אדם ח"ו אינו מקיים את החוקים, הוא לא רק מפסיד את המצוות האלה, אלא גם מאבד את היכולת להבין כראוי את המשפטים - את המצוות שיש להן טעם.
"ובאמת כשאדם עושה המצות שאין להם טעם אזי הוא מזדכך בזה להבין המצות שיש להם טעם אבל חס ושלום כשאדם אינו עושה המצות שהם חוקים אזי אין לו שכל כלל להבין המצות שיש להם טעם כדי לעשות".
מכאן מסביר "קדושת לוי" את סדר המילים בפסוק: קודם "את חוקותי תשמרו" (קיום החוקים), ורק אז "ואת משפטי תעשו" (קיום המשפטים מתוך הבנה).
קדושת לוי מפרש את הפסוק "את חוקותי תשמורו" – כאשר אדם מקיים מצוות אלו למרות שאינו מבין את טעמן, משהו עמוק משתנה בנפשו ובשכלו - יש זיכוך והתעלות רוחנית. זה מפתח אצל האדם יכולת רוחנית חדשה - היכולת להבין את טעמי המצוות שיש להן טעם הגיוני (המשפטים).
"ואת משפטי תעשו" - רק לאחר קיום החוקים האדם מסוגל באמת לקיים את המשפטים מתוך הבנה עמוקה ואמיתית של טעמיהם. הבנה זו היא ברמה גבוהה יותר מההבנה השכלית הפשוטה וה"שטחית" שיש לאדם לפני הזיכוך.
"וזהו את חוקתי תשמורו, כשתעשה המצות שהם חוקים שאין להם טעם אזי יזדכך שכלך להבין המצות שיש להם טעם לעשות. וזהו ואת משפטי תעשו כו'.
המצוות - מקור החיים הרוחניים של האדם
קדושת לוי מתייחס לסוף הפסוק "וחי בהם". הוא מסביר שיש כאן רמז עמוק: המצוות אינן רק הוראות חיצוניות שיש לקיימן, אלא הן מהוות את "החיות" - את מקור החיים הרוחניים של האדם.
כלומר, תכלית קיום המצוות (הן החוקים והן המשפטים) היא שהאדם יגיע להבנה פנימית שהמצוות עצמן הן מקור החיים האמיתיים שלו. המצוות אינן "עול" או משהו חיצוני, אלא הן החיוניות והחיות הפנימית שמחיה את האדם, והוא לא יכול להתקיים בלעדיהן.
זו הבנה שאליה האדם מגיע דווקא דרך קיום החוקים שאין להם טעם נגלה, שמזככים את שכלו ומביאים אותו לדרגה רוחנית גבוהה יותר של תפיסת והבנת המצוות.
וזהו הרמז אשר יעשה האדם וחי בהם, שיבין שהמצות הם החיות שלו".
הרב שניר גואטה - הכח הגדול של התורה והמצוות. צפו




