"לא מתרגלים לדפוק על הדלת": יו"ר מועצת יש"ע על יום הזיכרון

"לא מתרגלים לדפוק על הדלת" – כך מתאר ישראל גנץ, ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, את הכאב האינסופי שמלווה את פעולתו הציבורית מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. בשנה וחצי האחרונות, ליווה גנץ עשרות משפחות שכולות, נכח בלוויות רבות, ונטל חלק בהודעות הקשות לבני משפחה שאיבדו את היקר להם מכל.

"זה יום הזיכרון הכי כואב ויום העצמאות הכי צומח שחוויתי בחיי", סיפר בריאיון ל"ישראל היום". לדבריו, השכול והגאווה שזורים זה בזה, והכאב הגדול אינו גורע מההישגים הלאומיים: "מדינת ישראל התלכדה, חיסלנו אויבים, גדלנו והתעצמנו, הקמנו יישובים חדשים".

גנץ שותף בכל שנה בטקסי זיכרון, כולל הקראת שמות כל הנופלים ממועצת בנימין. החוויה הזו השאירה בו רושם עמוק במיוחד. "אחד ההורים השכולים פנה אלי וסיפר שחיכה שנה שלמה לשמוע את שם בנו, והשם הוקרא לא נכון. זה משהו שלא אשכח לעולם", שיתף בכאב.

במלחמה האחרונה שילמו תושבי יו"ש מחיר כבד במיוחד, כאשר שיעור הלוחמים והנופלים מהאזור היה גבוה בהרבה ממשקלם באוכלוסייה. "זה כאב עצום, אך גם גאווה להיות חלק מההתיישבות שמוסרת את נפשה על הגנת ישראל", אמר גנץ.

לדבריו, חיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון הוא המשך ישיר לצוואתם של הנופלים. "הממשלה החליטה על הסדרת והקמת יישובים – זהו צדק לנופלים ולמשפחותיהם", הדגיש.

לסיום, גנץ ביקש להזכיר גם את הפצועים: "אנחנו זוכרים גם את המשפחות ואת הגבורה האדירה של הפצועים. זהו יום של כאב ושל התחזקות כאחד".