הצנזור הצבאי ביקש לחקור הדלפות לעיתונות הזרה - היועמ"שית סירבה

דיון סוער התקיים הבוקר (ראשון) בוועדת החוקה של הכנסת, בנושא "אכיפה בררנית בתחום ההדלפות". במהלך הדיון נחשף כי תת-אלוף קובי מנדלבליט, הצנזור הצבאי הראשי, פנה מספר פעמים בעל פה ובכתב ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה, בבקשה לאשר חקירת הדלפות ביטחוניות רגישות.

לפי דיווח ב-i24NEWS, מנדלבליט טען כי הדלפות פורסמו על ידי עיתונאים ישראלים בכלי תקשורת זרים. הצנזור הסביר כי "ידיו כבולות מלטפל בפרסומים אלה באמצעים צנזוריאליים", וכי עולם הצנזורה "נפרץ לחלוטין" וכתבים צבאיים "עושים דין לעצמם מתוך תסכול". היועמ"שית סירבה לאשר את פתיחת החקירה.

בפתח הדיון אמרה בהרב-מיארה: "הדיון הזה הוא הזדמנות בשבילנו להסביר בצורה מסודרת את העקרונות המנחים בחקירה של עבירות הנוגעות למסירת מידע מידי עובד ציבור. אנחנו רואים בכך חשיבות רבה בשל החשיבות של חופש העיתונות בחברה דמוקרטית. בניגוד לכותרת הדיון - אין אכיפה בררנית".

יו״ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, מחה על דבריה: "אני חושב שלא היה ראוי לפתוח את דברייך באמירה שאין במדינת ישראל אכיפה בררנית". הדיון לווה בצעקות מצד חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, ורוטמן הוציא מהדיון כמה חברי כנסת מהאופוזיציה שכינו אותו "בריון".

נקודה מרכזית שנדונה הייתה השאלה אם השב"כ חקר או עקב אחר "הדרג המדיני". סגן היועץ המשפטי של השב"כ נשאל האם נחקרה חדירת כהניזם למשטרת ישראל והשיב: "התנהלה חקירה, אך לא נאסף מידע על שום שר". הוא הוסיף כי "'כהנא חי' ו'כך' אלה ארגוני טרור ויש לעקוב אחריהם". כמו כן הבהיר: "יש חשש לחדירת גורמים כהניסטיים למערכת האכיפה בישראל, ועל זה נפתחה חקירה. בוועדת המשנה למודיעין נוכל לפרט יותר".

רוטמן אמר לנציג שב"כ בדיון: "אם הייתה הנחיה כזאת - זה אומר שהפעלתם את מנגנוני חיפוש המידע על דרג מדיני. יכול להיות שלא מימשתם את ההנחיה, אבל ההנחיה הייתה". סגן יועמ"ש השב"כ השיב: "לא הפעילו מנגנונים כאלה לא על שר ולא על חבר כנסת".

בנושא ההדלפות מהשב"כ, נציג הארגון הדגיש: "לארגון מודיעיני אין זכות קיום אם מדליפים ממנו מידע. ההדלפה פוגעת בעבודה התקינה בארגון, אנשים חוששים איך לעבוד כשיש דלף מהציר". בהרב-מיארה פירטה את העקרונות המנחים בחקירת הדלפות: "הקווים המנחים: מידת הפגיעה או פוטנציאל הפגיעה באינטרסים חיוניים; תוחלת החקירה והחשיבות שלה; וחופש העיתונות והחשיבות שלה".

היא הוסיפה: "כאשר עובד ציבור עוסק בגילוי מידע, זה מידע שנגנב ונלקח ללא סמכות ממערכות ציבוריות באופן שעלול לגרום נזק אדיר". בהרב-מיארה הבהירה כי לא תשיב על חקירות תלויות ועומדות - בהן "קטאר-גייט" ופרשת ההדלפות שבה מעורב איש שב"כ, דבר שעורר תגובות נזעמות מחברי הקואליציה. ח"כ לימור סון הר-מלך קראה לעברה: "שיכרון כוח בלתי נמנע, משטרת מחשבות ושאלות", וח"כ קטי שטרית מהליכוד: "אתם מעודדים עבריינות".

יו"ר הוועדה רוטמן שאל את היועמ"שית: "איך בית משפט יכול לפקח על אכיפה בררנית? את אומרת שאין אכיפה בררנית. אם יש גורם שמפקח על בית משפט - אנא נקבי בשמו". הוא המשיך: "כאשר מתנהלות חקירות שלא מבשילות לכתבי אישום - בעצם החקירה יש אכיפה בררנית. יש מקרים ששנים החקירה נשארת פתוחה ולא מגיעה לבית משפט“.

רוטמן ניסה לסכם את תשובות היועמ"שית, היא מצידה הגיבה "לא אלך לפני שאשמע את משפחות החטופים", שהגיעו לדיון. בתגובה רוטמן אמר: "היועצת, חשוב לא פחות לשמוע את חברי הכנסת".

לאחר כשעה היועמ"שית עזבה את הדיון, מה שעורר ביקורת נוספת. ח"כ טלי גוטליב מהליכוד אמרה: "לא הגיוני שהיא באה רק לשעה, ממילא היא לא יודעת כלום בפלילים. היא שיקרה, זו בושה".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, השוהה בארה"ב, הגיב לדיון והאשים את השב"כ בשקרים: "חבורת שקרנים. תרבות השקר, הפוליטיזציה ותפירת התיקים של רונן בר הורסת את שירות הביטחון הכללי ומסכנת את מדינת ישראל. בניגוד להכחשות, השב"כ ריגל אחרי שרים, אחרי ח"כים, אחרי מפכ"ל המשטרה, אחרי נציב שב"ס, וגם - כפי שנחשף בהקלטות - תפר תיק לקצין משטרה מצטיין שסירב לשתף פעולה בפעילות בלתי חוקית".