הליצנית של מיידנק: "בעין אחת צחקתי בשביל הגרמנים, ובשנייה בכיתי"

חנה רוזברוך, ילידת נובמבר 1929 בלובלין שבפולין, היא ניצולת שואה ששרדה את מחנה הריכוז מיידנק. במהלך שהותה במחנה, נאלצה לשמש כליצנית ולבדר את החיילים הגרמנים, תוך שהיא מתמודדת עם האובדן האישי הקשה של אחיה ואחותה שנרצחו בתאי הגזים.

היא תיארה את חוויותיה במילים: "בעין אחת בכיתי, ובשנייה צחקתי בשביל החיילים הגרמניים. ידעתי שהם שרפו את אחי ואת אחותי ואת הדודה שלי". 

סיפורה של רוזברוך תועד בסרט התיעודי "הליצנית ממיידנק - במחנה הריכוז הייתי צריכה לרקוד בשביל לחיות", שהופק על ידי עיתון ה"בילד" הגרמני. הסרט מציג את מסעה של רוזברוך מלובלין חזרה למחנה מיידנק, ומביא את עדותה האישית על הזוועות שחוותה. הסרט הינו חלק מפרויקט תיעוד רחב היקף של עדויות ניצולים שהיו ילדים בזמן השואה, הנקרא "ילדי אושוויץ". 

במהלך המלחמה, חולצה רוזברוך ממיידנק על ידי יאנק, שותף נוצרי של אביה שהבריח אותה מהמחנה והחביא אותה במרתף במשך 18 חודשים, עד לשחרור. לאחר המלחמה, התאחדה עם הוריה שניצלו בנס, ויחד הם עלו לישראל בשנת 1948.

כיום, רוזברוך מתגוררת בכפר סבא, והיא אם לשני ילדים, סבתא לחמישה נכדים וסבתא רבתא לשישה נינים. היא ממשיכה להשתתף בחוגי ריקוד, כפי שהבטיחה לעצמה: "כשאהיה חופשייה - ארקוד רק עבורי".