אור החיים הקדוש: חיזוק קצר בעבודת ה' מתוך פרשת צו

"וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים" (ויקרא ו', ה').

בפסוק זה אור החיים הקדוש מביא את דברי חז"ל בנוגע לחיוב בושת באדם המזיק, כאשר הכלל הוא: "הכל לפי המבייש והמתבייש", כלומר, אינו דומה אדם נכבד המבייש אדם נכבד אחר לאדם בזוי המבייש אדם נכבד, וודאי שחמור יותר כאשר עבד מבייש את אדונו.

אם כן, עם ישראל הוא ה"מתבייש" - הרי שמעמדו הרם והגבוה מחמיר את העונש של המבייש. 

לעתיד לבוא כאשר הקב"ה ישפוט את אומות העולם, הוא יאמוד את ערכם של שני הצדדים (המצערים והמצטערים), ומשום שמעלת עם ישראל חשובה יותר מהאומות, הרי שצערם גדול יותר וממילא עונשם של האומות יהיה בהתאם.

"ואומרו וערך עליה וגו' יתבאר על דרך אומרם ז"ל (ב"ק פ"ג): ״הכל לפי המבייש והמתבייש״, כי אינו דומה נכבד המבייש נכבד לבזוי המבייש נכבד, ואין צריך לומר עבד המבייש את רבו".והוא אומר: וערך עליה העולה - שהוא האומה הישראלית בכללותה.

בהמשך, כתוב "והקטיר עליה", מדובר בצדיקים המובחרים בעם ישראל, שמעלתם גבוהה עוד יותר, ולכן המבייש אותם יקבל עונש חמור אף יותר.

רואים כאן את היחס המיוחד של הקב"ה לעם ישראל ולצדיקיו, ואת העונש החמור שמקבלים אלו שפוגעים בהם, בהתאם למעלתם הרמה של הנפגעים.

והקטיר עליה, פירוש, יעריך גם כן בחינת הצדיקים השלמים מובחרי ישראל, שלמים שבהם, המעלים ריח בשֹמים, על דרך אומרו (תולדות כז כ:(״ראה ריח בני כריח שדה״.