סביבה של נערים בסיכון מחייבת התאמות מבחינת העיצוב והארכיטקטורה של הבית

חינוך הוא תמיד איזון מסוים בין "שמאל דוחה" ל"ימין מקרבת". "שמאל דוחה" מייצג כל סוג של גבולות ומשמעת, סמכות וקווים אדומים. חייבים אותם בחינוך! אבל כדי שהילדים יהיו בצד הנכון של הקווים האדומים, צריך שתהיה כנגדם מספיק "ימין מקרבת". בדרך כלל בטור הזה אני מרבה לנסות להביא מדברי גדולי ישראל עצות מעשיות ל"ימין מקרבת" יעילה ומתקבלת: דרך חיזוק הקשר, דרך חוויות הצלחה, דרך זמני איכות, דרך אהבה וקבלה. כאשר המצבר של "ימין מקרבת" מלא, אז גם ה"שמאל דוחה" מתקבל, ואז אנחנו על המסלול הנכון. ב"חינוך קלאסי" רגיל זה קורה באופן טבעי. בחינוך של נערים בסיכון, המינונים שונים, כי הם פיתחו אלרגיה ל"שמאל דוחה", ואז צריך יותר "ימין מקרבת" כדי לאפשר ל"שמאל דוחה" להתקבל באמת.

הבעיה היא, שלפעמים חייבים לתת "שמאל דוחה", ולא תמיד המצבר של ה"ימין מקרבת" כבר מלא. השאלה היא איך מצליחים לייצר אווירה שבה נצליח לשמור על מינימום חיכוכים, גם בלי הצורך להעיר ולהוכיח שוב ושוב.

כל מי שגידל ילדים קטנים יודע, שכאשר הילדים מתחילים לזחול וללכת, רמת החיים עולה – כלומר הדברים היקרים והשבירים מתחילים לעלות, והבית נהיה קצת פחות ייצוגי וקצת יותר מותאם לסביבה של גידול ילדים שובבים. גם סביבה של נערים בסיכון מחייבת התאמות מבחינת העיצוב והארכיטקטורה של הבית, כדי לצמצם קונפליקטים בצורה מובנית, ולא רק דרך הערות.

אני לא מדבר על סביבה עשירה של חוות סוסים בחצר, או חדר מוזיקה מאובזר (אף על פי שאין לי התנגדות עקרונית...). גם בתנאי כלכלה רגילים של משפחה ממוצעת ניתן לתכנן בצורה טובה יותר את הבית, דרך חשיבה על אמצעים לחסוך חיכוכים.

לדוגמה: טרמפולינה יכולה לסייע מאד לשחרר אנרגיות באופן לא מזיק; אוזניות מקצועיות יכולות לסייע להוריד דציבלים של מוזיקה רועשת; וטיימר על דּוּד המים החמים יכול לסייע מאד בהורדת המתח, הלחץ והעצבים בבית ("מי השאיר את הדּוּד דלוק"???). בהשקעה חד-פעמית ניתן להביא חשמלאי שיתקין דוּד עם טיימר, שכבה באופן אוטומטי תוך חצי שעה או שעה, או כזה שאפשר לכבות דרך הטלפון, ואז, בבת אחת, מפלס המתח והעצבים בבית יורד...

המלצתי פעם לזוג שסבל סבל מר, לעבור דירה, לדירה שתתאים יותר לבית המאתגר שלהם, ותאפשר הפרדת כוחות ומניעת מריבות בין האחים. ההורים אמרו לי בצער שהם לא יכולים להרשות את זה לעצמם. עניתי להם: אילו היה מדובר בחולי הגוף, הייתם מבינים שאין ברירה? ילד חולה אסטמה חייב חדר מאוורר. גם פה, האוירה הבלתי נסבלת גורמת ללחץ ולמתח רב, ואם יש פתרון טכני שיוכל להמעיט בזה, שווה לחשוב באופן יצירתי איך מצליחים ליישם אותו. כל אמצעי טכני שבסוף משרת ומסייע ליצור בית מאורגן יותר וזורם יותר – חוסך אנרגיות שליליות. לכן צריך לחשוב תמיד איך ניתן להרבות באמצעים שכאלו, כדי שה"שמאל דוחה" יתאפשר באופן קבוע ומובנה, ואז נוכל לשמור את התוכחות וההערות לדברים החשובים באמת, מתוך אווירה של אמון וחיבור.

ה' יעזור שנצליח!