הדף היומי: סופו הנורא של יהויקים מלך יהודה

הגמרא מספרת על מעשה נורא שקרה לאביו של רבי פרידא. רבי פרידא היה תנא שחי שנים רבות מאד, בזכות הסבלנות המופלאה שלו לתלמידיו. בסוף ימיו הוא זכה ללמוד עם רבי יהודה הנשיא, אך הוא נולד שנים רבות קודם לכן. אביו של רבי פרידא חי בזמן בית המקדש. פעם אחת, בעת שרצה להיכנס לירושלים, הוא שם לב כי לצידו של שער הכניסה לעיר ישנה תלולית עפר קטנה. הוא התבונן בה היטב והיא נראתה לו בצורת ראש אדם! הוא ניגש אליה, פיזר קצת עפר, ואכן ראה גולגולת אדם. הוא נחרד וכיסה אותה בעפר, כדי לקיים מצוות קבורה באותו מת אנונימי קדמון. אלא שעד מהרה הגולגולת התגלתה שוב. הוא התפלא, ושוב כיסה אותה, אך היא שוב התגלתה. הבין רבי פרידא כי אין זה סתם מעשה, התבונן על הגולגולת וראה שכתוב עליה "זאת ועוד אחרת".

מיד הבין רבי פרידא במה המדובר. זוהי גולגלתו של יהויקים מלך יהודה, שעליו אמר הנביא ירמיהו "לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֶל יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָחִי וְהוֹי אָחוֹת, לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָדוֹן וְהוֹי הֹדֹה. קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם" (ירמיהו כ"ב).

זוהי קבורת חמור, סחוב והשלך. גולגלתו תהיה מבוזה בשערי ירושלים במשך מאות רבות של שנים. אך מדוע נגזר עליו עונש נורא כזה?

יהויקים היה בנו של יאשיהו, המלך הצדיק שהחזיר את כל עם ישראל בתשובה, וביטל את הבמות שחטאו בהן אבותיו. יאשיהו עשה טעות בכך שיצא נגד פרעה נכה, והוא נהרג בקרב מגידו על ידיו. בני ישראל הכתירו את יהואחז בן יאשיהו תחתיו, אך פרעה נכה, שהתגבר על המלך הקודם, לא סמך על יהואחז. הוא היה שמרן מדי, דומה לאבא שלו. שלושה חדשים לאחר מכן דרש פרעה נכה להמליך דווקא את הבן אליקים. הוא שינה את שמו ל"יהויקים" כדי שיהיה דומה לשמות מלכי יהודה המוכרים, כפי המקובל באותם ימים. פרעה גם העניש בכסף את העם על תמיכתם בבבל, ויהויקים גבה את התשלום מידי העם בלחץ ובכוח.

ארבע שנים לאחר מכן התרחש קרב מכריע בין מצרים לבבל, ונבוכדנצאר מלך בבל הכה את פרעה נכה בקרב כרכמיש. יושבי הארץ הבינו כי עתה הבבלים ירגישו כי הם "יורשים" את ארץ ישראל מידי פרעה נכה, וגם הנביא ירמיהו קבע כך: "לְמִצְרַיִם עַל-חֵיל פַּרְעֹה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר-הָיָה עַל-נְהַר-פְּרָת בְּכַרְכְּמִשׁ אֲשֶׁר הִכָּה נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִיעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן-יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה. עִרְכוּ מָגֵן וְצִנָּה וּגְשׁוּ לַמִּלְחָמָה. אִסְרוּ הַסּוּסִים וַעֲלוּ הַפָּרָשִׁים וְהִתְיַצְּבוּ בְּכוֹבָעִים מִרְקוּ הָרְמָחִים לִבְשׁוּ הַסִּרְיֹנֹת". לכן ציווה ירמיהו את העם להיכנע לבבלים, כדי שלא יאסרו מלחמה על יהודה ויחריבו את  בית המקדש.

אך יהויקים, שהיה גאוותן, לא הסכים לשמוע לדברי הנביא ולהיכנע לבבלים. הוא חשב שבכוחו הדל לאסור מלחמה על נבוכדנצאר מלך בבל ולנצחו, בעוד ירמיהו הודיע שוב ושוב למלך ולכל העם, כי מלך בבל אינו מגיע בחלל ריק. הוא נשלח מאת ה' לייסר את בני ישראל כדי שיחזרו בתשובה, ואין להם להילחם בו, אלא להיכנע ולחכות שה' יגאל אותם מידיו. ברוך בן נריה כתב את נבואת ירמיהו על הספר, והביאה לפני המלך. המלך, בחוצפתו, לקח את הספר והשליך אותו לתוך האח המבוערת.

בתגובה לכך קיללו ירמיהו בשם ה' את הקללה הנוראה הזו, שהתגשמה בו במדויק. בדברים אלו רואים אנו את כוח הנבואה, שכן פרשן מפוכח, שסבור שהבבלים ינצחו, היה מנבא ליהויקים מוות ביד נבוכדנצאר, שיהויקים מרד בו, והוא מלך כל הארץ. אבל ירמיהו, שהיה נביא, ידע שנבוכדנצאר לא יספיק לפגוע ביהויקים, כי הוא ימות מוות מבוזה מאליו ויושפל בידי בני עמו. ואכן, כך היה. יהויקים מת במפתיע, וגופתו הושלכה מחוץ לשערי ירושלים. גולגלתו היתה שם מאות שנים, עד שהתגלתה שוב בימיו של אבי רבי פרידא.

אך אביו של רבי פרידא אמר לעצמו, סוף סוף יהויקים היה מלך, ואין זו דרך ארץ להשאיר גולגולת של מלך כך. הנבואה כבר התקיימה שבעתיים, וכעת אפשר לגנוז את שרידיו. לקח אבי רבי פרידא את הגולגולת לביתו והניחה בתוך ארגז קטן. אך כנראה החלטה זו לא היתה נכונה. ליהויקים לא הגיע כבוד, שכן מיד אירעה שרשרת אירועים מוזרה ביותר: אבי רבי פרידא יצא מהבית, והנה נכנסה שכנה, ובדיוק פתחה את אותו הארגז שבו הגולגולת. והנה נכנס במוחה של השכנה רעיון מטורף ומוזר, והיא החלה לצעוק אל אשתו של אבי רבי פרידא: ראי, ראי מה בעלך מחביא כאן, זו הגולגולת של אשתו הראשונה... בעלת הבית נחרדה מהמחשבה המוזרה, והגיבה: שטות והבל. היא תפסה את הגולגולת ו... השליכה לתנור הבוער, בדיוק כפי שעשה יהויקים לנבואתו של ירמיהו.

אביו של רבי פרידא חזר הביתה, שמע את אשר נעשה, ואמר: כעת מבין אני את מה שכתבו קדמונינו על הגולגולת, "זאת ועוד אחרת". אני חשבתי שאוכל להתחכם על מה שנגזר על יהויקים, אבל בלתי אפשרי הדבר. שתי גזרות נגזרו עליו: השפלה לדורות, וגם שריפה, ושתי הגזרות אכן התקיימו.