סיפורים אישיים
בן 90 נפל לרצפה – מה שהוא עשה במקום לבכות ידהים אתכם
סיפור מופלא על הרב לוי רבינוביץ', מחבר הספר "מעדני השולחן": "לא נורא, לא נורא. אמרתי משניות בינתיים. נפלתי ולא הצלחתי לקום, אבל זה בסדר גמור"
- נעמה גרין
- פורסם י"א אדר התשפ"ה
המקובל הרב גמליאל רבינוביץ', ראש ישיבת שער השמים, בסיפור נפלא על אביו רבי לוי רבינוביץ' זצ"ל, מחבר הספר "מעדני השולחן":
"היה זה בשנים האחרונות לחייו, הוא כבר עבר את גיל 90. שנה אחת בפורים הוא היה במקום צדדי, עבר לידו שיכור אחד ודחף אותו, כנראה בלי לשים לב. אבא נפל על הרצפה, ואף אחד לא ראה אותו. הוא שכב שם, ניסה לקום ולא הצליח.
"החתן שלי בדיוק היה בדרך לבקר את סבא, ולתדהמתו ראה יהודי מבוגר שרוע על הקרקע. הוא ניגש לעזור ונחרד לגלות שמדובר בסבא, הגאון בעל 'מעדני השולחן'…
זעק החתן בחרדה גדולה: "סבא! מה קרה? למה אתה ככה שוכב על הרצפה?", וסבא ענה לו בפשטות: "לא נורא, לא נורא. אמרתי משניות בינתיים. נפלתי ולא הצלחתי לקום, אבל זה בסדר גמור, עכשיו אתה תעזור לי לקום, ועד עכשיו פשוט חזרתי משניות בעל פה, הספקתי כבר עשרים פרקי משניות, וכי קלה היא בעיניך?!"
"אתם שומעים מה זה?", קורא הרב רבינוביץ', "יהודי בן 90 פלוס, במקום לכעוס על השיכור שדחף אותו בפראות והפיל אותו, במקום לצעוק ולזעוק לעזרה, במקום להתלונן על הכאבים, הוא למד משניות, היה לו די נחמד שם על הרצפה, הכל בסדר. אפשר לחזור משניות בעל פה, מה צריך יותר מזה?!"
"זה סיפור שצריכים לא רק לשמוע אותו, אלא להפנים אותו", לשון הרב רבינוביץ'. "זה לא סתם מעשה חד פעמי, זאת דרך חיים! זה בן אדם שחי עם ההרגשה הזאת שכל פרק משניות הוא אוצר בלום. מבחינתו כל עוד הוא הצליח לעסוק בדברי תורה, זה בכלל לא משנה שהוא שוכב על הרצפה בזמן הזה, והוא אפילו לא מרגיש את הכאבים".
עוד הוסיף הרב רבינוביץ': "בתקופה האחרונה לחייו, נזקק אבי מורי לעזרה, הייתי משרת אותו, משתדל לקיים מצוות כיבוד אב בהידור ככל יכולתי. פעם אחת ניגשתי אליו ואמרתי לו "אבא… כבר הגיעה השעה ללכת לישון, אולי נתחיל להתארגן לשינה?".
"אבא הסתכל עלי בעיניים תמהות. הוא ממש לא הבין על מה אני מדבר: 'ללכת לישון? הרי אני אומר עכשיו פרקי משניות בעל פה, אפשר להספיק עוד כמה משניות, לא חבל? כל כך מהר ללכת לישון? חבל לי להפסיד את אמירת הפרקים הללו!'".
"הוא חזר על ששת סדרי משנה אלפי פעמים, אבל תמיד הוא רצה עוד, זה אף פעם לא הספיק לו. אם הייתי נכנס לחדר ורוצה לדעת אם אבא שלי ער או ישן, כיצד הייתי יודע? הייתי מסתכל על השפתיים שלו, אם הוא היה ער, שפתיו מלמלו תמיד משניות בעל פה", סיים הרב רבינוביץ' את סיפורו המופלא.
