אור החיים הקדוש: חיזוק קצר בעבודת ה' מתוך פרשת תצוה

"וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם".

(שמות כ"ט, מ"ו).

מדוע יש כפילות במילים "אני ה'" – בתחילה ובסוף הפסוק?

אור החיים הקדוש מסביר: המילים "אני ה'" בתחילת הפסוק מדגישות את העובדה שה' הוא אלוקים של עם ישראל, ואילו המילים "אני ה'" בסוף הפסוק מטרתן להוסיף רעיון חשוב: גם בזמן שאין השכינה בתוכנו, ה' עדיין איתנו. הוא השם אלוקינו, ולו (שלו) אנחנו.

"אני ה' אלהיהם. טעם שכפל לומר כן פעם ב': אולי שנתכוון לרבות: אפילו בזמן שאין שכינתו בתוכנו - הוא ה' אלהינו ולו אנחנו".

המטרה כאן להדגיש את העיקרון של הקשר הבלתי תלוי בזמן או במצב בין ה' ובני ישראל. גם כשיש תקופות שבהן לא מרגישים את נוכחות ה', הקשר החזק בין ה' לבין העם לא משתנה, ואינו תלוי בנסיבות חיצוניות.

מצמרר: מהו צער השכינה, ובמה זה נוגע אלינו?