על מה מגיעה מחצית השקל לכפר, ומהי מעלת הצדקה?

השבת נקרא בבית הכנסת, בנוסף לפרשה הקבועה על הסדר, גם בפרשת שקלים, זכר למחצית השקל אשר הביאו אבותינו עוד בהיותם במדבר, וכן בימי המקדשות לצורך הקרבת הקורבנות. לימים, בכוח צדקה זו ניצל עם ישראל מזממו של צורר היהודים, המן הרשע, אשר דימה בנפשו לאבד ולהשמיד את עמנו, וכפי שאמרו חכמינו ז"ל (מסכת מגילה): "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים לאחשוורוש על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו".

על השקלים שניתנו בנדבה למשכן, נאמר כי הם "כופר נפש", וכן נקראו "כסף הכיפורים", כשמספר פעמים נזכרת בפרשה לשון "כפרה". על איזה עוון באה אותה נדבה לכפר?

מובא על כך בספרים, כי בנתינת השקלים מכפרים על עוון פגם הברית, ומסיבה זו קריאתה בסמוך ממש לימי השובבי"ם. וידוע כי מי שאינו שומר בריתו, חלילה, אין פרנסתו מצויה, ושרוי בעניות, ולכן דווקא בנתינה זו, שמתקנים הפגם, זוכים לעשירות.

סוד הדבר, שהשקלים ותיקון הברית כרוכים זה בזה, נעוץ בדברי המדרש, שם אמרו שהשקלים מכפרים על חטא מכירת יוסף. וחומרתו של עוון זה, בהיות שיוסף היה בחינת היסוד, וגם נקרא "שומר הברית", וכאשר מכרוהו לארץ מצרים, שנקראת "ערוות הארץ" ומקום מוכן לתאוות גשמיות, נמצא שעשו פגם מסוים בקדושת הברית שלו. ואכן, כידוע, יוסף התנסה בניסיון גדול של עריות עם אשת פוטיפר, והגם שעמד בו בגבורה – מכל מקום היה פגם מסוים במחשבה, ולכן נצטוו ישראל לתת שקלים כדי לכפר על זה. רמז לזה, שבפרשת שקלים יש שישה שמות הוי"ה ברוך הוא, שזה יוצא בדיוק גימטרייה של "יוסף" (6X26=156).

הגימטרייה של "שקלים" היא ת"פ (480), והיא כמניין לילי"ת, כי בנתינת השקלים יישבר כוחה, וכן כל ת"פ המחנות שיש לה (רבנו יוסף חיים).

מעלת הצדקה

בדרך הדרש, בעל ה"בן איש חי" הביא טעם לכך שנקבעה מצוות מחצית השקל לחודש אדר, כי מעת שנכנס אדר – מרבין בשמחה, וכל מצווה שנעשית בשמחה מתקבלת בשמים יותר, וממילא נתינת הצדקה של מחצית השקל תיעשה בשמחה, ותתקבל בשמים ברצון.

ייחודית היא מצוות הצדקה, שנותן ממונו לאחרים, כי לכל המצוות יש אותיות במצח האדם, ובעת קיום המצווה, אותה האות מאירה לו במצח באותו היום. ואילו בקיום מצוות הצדקה, תהיה לו הארה במצח כל ימות אותו השבוע (האריז"ל שער רוח הקודש).