האם בעלי חיים מבינים את עצמם? המחקר שיפתיע אתכם

אנו קוראים הרבה על חכמתם של בעלי החיים, ובפרט הקופים. יש תיאורים של סדר חברתי אצל הקופים, מעין חוקים וכללים. אנו רואים גם קופים שדואגים לחבריהם, וכמובן אמהות שדואגות לצאצאיהן. כל זה הוא חלק מהחכמה שחלק הבורא לכל היצורים, כדי שיוכלו להתקיים. אפילו לחרקים הכי פשוטים יש הרבה ידע מוטבע בהם כיצד לבנות את בתיהם, כיצד לארוב לטרפם, וכמובן, גם הגוף שלהם מותאם לכל הפעולות האלו.

השאלה היא, האם מדובר בתודעה? בחכמה, כפי שאנחנו מכירים את המציאות שלנו כבני אדם, שאנו מבינים את הרעיון המופשט, ואחר כך מבצעים אותו? כאשר אדם בונה בית, הוא מבין את המשמעות של בית ואת הצרכים שלו, פונה לתכנן אותו, ואחר כך בונה. אך כאשר חרק בונה בית, הוא לא באמת מבין רעיון מופשט, הוא פשוט פועל לפי האינסטינקט הטבוע בו. לא בטוח שהוא יודע בכלל מה יקרה בסיום הפעולות שהוא עצמו מבצע.

למה זה חשוב?

שכן מותר האדם מן הבהמה הוא צלם אלוקים. האדם הוא לא רק בהמה קצת יותר חכמה, קוף מפותח. הוא מהות אחרת, יש לו נשמה שיכולה להבין דברים מופשטים.

ולכן, גם אם נראה שהקוף ממש עושה דברי חכמה, חשוב להבין אם הוא יודע מה הוא עושה, או שהכל "מעשה קוף בעלמא", אינסטינקטים שניזונים מהתגובה בשטח.

כדי לבדוק את השאלה הזו, ביצעו חוקרים בריטיים מחקר מעניין. ד"ר אליסיה קרטר, שפרסמה את ממצאי המחקר ב-Proceedings of the Royal Society, מתארת: "ביצענו את המחקר על מאה ועשרים בבונים מסוג צ'קמה המצויים בפארק הטבע צ'אוביס שבמדינת נמיביה. הבבונים נחשבים לאחת החיות החכמות בטבע, ונצפו אצלם התנהגויות מחוכמות שונות. המחקר בדק האם הבבון המתבונן במראה מזהה שמדובר במראה שלו עצמו. הבנה כזו יכולה להבין על מודעות מופשטת, שלפיה הבבון מבין שהוא ככל הבבונים האחרים, יש לו מראֶה משלו, ויש היתכנות לראות את המראֶה של עצמו על ידי ראי.

"בבונים, כמו חיות אחרות, מגלים ענין בהשתקפות של עצמם במראה. הם מנסים ליצור אינטראקציה עם הדמות שממול. בשלב מסוים הם קולטים שמדובר בדמות שטוחה ומוזרה. אך האם הם עשויים להבין כי הדמות הזו היא הם עצמם?

"הרעיון של המחקר היה ליצור בהפתעה שינוי שעשוי לעורר פחד על גוף הבבון, שינוי המשתקף במראה. אם הבבון יבין שבמראה הוא רואה את עצמו, הוא ודאי ייבהל, יירתע וינסה לחפש על גופו את השינוי וכיצד להסיר אותו. זה נעשה באמצעות שיקוף של לייזר, שיוצר כתם אדום על מצחו של הבבון, למשל.

"המחקר גילה שאף אחד מן הבבונים לא הבין שהדמות שבמראה היא הוא בעצמו, אף על פי שהמראה מחקה במדויק את תנועות העומד ממולה. הבבון שולח יד, והוא רואה את ההשתקפות של הפעולה. הוא זז מעט, ושוב רואה את ההשתקפות. זה ודאי מפליא אותו, אבל הוא לא מצליח להבין את המסקנה המופשטת 'אני רואה את עצמי', וזה משום שאין לו מודעות שמספיקה לכך.

"הבבונים השתעשעו מול הדמות השטוחה שמולם, וגם כאשר הופיע על מצחם כתם לייזר אדום ומפחיד, הם לא נבהלו, לא ניסו לגעת במצח של עצמם, אלא המשיכו להשתעשע עם המראה או איבדו עניין".

זה מוכיח, לדברי ד"ר אליסיה קרטר, שכנראה אין לבבונים מודעות עצמית מופשטת. עם כל מה שנראה כמו התנהגות חכמה, זו אינה אלא אינסטינקטים הטבועים בהם, אבל אין להם התודעה שיש לאדם, וזה אחד ההבדלים המהותיים בין האדם לבין הבהמה.

לכן האדם ראוי לציווי מאת ה', ולהיות נזר הבריאה, ואילו הבהמה, חכמה ככל שתהיה, לא נועדה אלא לשמש ולשרת את המטרות החשובות והנעלות של בריאת העולם.