מחקר חדש: האם אנשים עם ADHD חיים פחות?

מחקר חדש שופך אור על האתגרים של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) והשלכותיהם האפשריות על תוחלת החיים. הממצאים מצביעים על כך שתוחלת החיים של אנשים עם ADHD עשויה להיות קצרה משמעותית בהשוואה לאנשים ללא ההפרעה.

על פי המחקר, תוחלת החיים של גברים עם ADHD עלולה להיות קצרה בכשבע שנים, בעוד שאצל נשים הפער עשוי להגיע לכמעט תשע שנים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי הנתונים מלווים באי ודאות מסוימת, כאשר הטווחים המדויקים נעים בין ירידה של 4.5 שנים ועד 9 שנים אצל גברים, ו-6.5 עד 11 שנים אצל נשים.

“זה מדאיג מאוד שחלק מהמבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז חיים חיים קצרים יותר ממה שהם צריכים", אמר ד"ר ג'וש סטוט, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קולג' בלונדון. “עם התמיכה והטיפול הנכונים, אנשים עם ADHD יכולים לשגשג, אך לעיתים קרובות הם חסרים תמיכה, ונחשפים לאירועי חיים מלחיצים ולהדרה חברתית, המשפיעים על בריאותם ועל ההערכה העצמית שלהם".

המחקר, שפורסם ב-The British Journal of Psychiatry, מבוסס על נתונים של 30,039 מבוגרים עם ADHD בבריטניה שטופלו במרפאות בין השנים 2000 ל-2019. קבוצת השוואה כללה למעלה מ-300,000 מטופלים ללא ADHD. החוקרים ציינו כי למבוגרים עם ADHD יש לעיתים קרובות תוצאות פחותות בתחומי החינוך, העבודה והבריאות, הן הפיזית והן הנפשית.

בארה"ב, כ-6% מהמבוגרים סובלים מ-ADHD, אך רק מחציתם מאובחנים בגיל 18 ומעלה. החוקרים העריכו שפחות מ-1 מתוך 9 אנשים עם ADHD מאובחן במהלך חייו. בעיית תת-האבחון עשויה להוביל להערכת יתר של הפער בתוחלת החיים בין אנשים עם וללא ADHD, אך החוקרים מדגישים כי היא מייצגת צורך דחוף בתשומת לב.

לפי הדו"ח, אנשים עם ADHD נוטים יותר להתמודד עם בעיות נפשיות, ולעיתים קרובות מנהלים את מצבם באמצעות עישון, שימוש בסמים, נטילת סיכונים מוגזמת והתנהגות כפייתית. החוקרים ציינו כי יש צורך במחקר נוסף כדי להבין את ההבדלים האפשריים בסיבות המוות בין אנשים עם וללא ADHD.

מבוגרים עם ADHD מתמודדים עם מגוון תסמינים הכוללים חוסר סבלנות, קושי בארגון וניהול זמן, שינויים במצב הרוח ומתח מוגבר. תסמינים אלה עלולים להשפיע באופן ישיר על איכות החיים ולתרום לתוצאות הבריאותיות המופחתות.

“הממצאים שלנו מחייבים תשומת לב דחופה”, כתבו החוקרים וקראו להקמת מערכות תמיכה שיסייעו למבוגרים עם ADHD לשפר את בריאותם הפיזית והנפשית, תוך הפחתת ההשפעות השליליות של ההפרעה.