"במשך שבועיים התחזנתי בעשרות לוויות, ואז הכתה בי הבנה מצמררת"

"למעלה מ-900 משפחות הצטרפו בשנה האחרונה למעגל השכול, בעקבות מלחמת חרבות ברזל", את המשפט הבלתי נתפס הזה אומר צבי גרינהיים, חזן צבאי, שמתוקף תפקידו השתתף בלוויות של עשרות רבות מחללי צה"ל, וראה את הכאב מהמקום הקרוב ביותר.

אלא שדווקא מתוך הכאב הזה ומהתהום העמוקה, הוא החליט לצאת ביוזמות מרגשות ומלאות עוצמה. "אני בקשר טוב עם שי גראוכר, שידוע בתרומתו הרבה בתקופת המלחמה, ואחד המשפטים הקבועים שהוא נוהג לומר על המשפחות השכולות: 'אני רוצה לקחת קצת מהכאב שלהן', כשהוא מדגיש את המילה 'קצת', וזו בדיוק גם התחושה שלי", הוא מסביר.

עשרות לוויות בשבועיים

על היום בו פרצה המלחמה מספר גרינהיים: "הייתי דווקא בפראג, שכן הוזמנתי להופיע שם מטעם בית חב"ד לפני 400 סטודנטים. זה היה הכי רחוק מכל מה שהתרחש בארץ, אך כמובן שמיד למחרת שבתי לארץ ואף גויסתי לשמש כחזן צבאי בבסיס שורה שעל יד רמלה.

"מאותו יום עסקתי בהלוויית המת, ובמשך כשבועיים הייתי החזן הצבאי שמוביל עשרות לוויות של חיילי צה"ל. אין מילים כדי לבטא את הכאב העצום, כשאתה פוגש את המוות מהמקום הקרוב ביותר וקולט כמה עצב וסבל עוברים על המשפחות, שעולמן התהפך בבת אחת.

"שבועיים לאחר פרוץ המלחמה הזדמן לי לצפות בסרטון שבו רואים התוועדות חסידית של הרבי מליובאוויטש. הוא ישב שם עם כמה עשרות פצועים ממלחמת שלום הגליל וחיזק אותם מאוד. בין היתר הוא השתמש בציטוט שמוזכר בשמו פעמים כה רבות, בנוגע לכך שאין לומר 'פצועי צה"ל' אלא 'מצויני צה"ל', מה שהעניק להם הרבה כוח.

"באותה הזדמנות הרבי גם דיבר על כך שבזמן מלחמה המשימה הלאומית של עם ישראל היא להעלות את המורל הנפשי והרוחני ללוחמים. הוא ממש התבטא על כך בצורה יוצאת דופן כשהוא אומר ש'לא משנה מהו מצב הצבא, ואם יש מטוסים ורובים הכי טובים וכלי נשק הכי מתקדמים. ברגע שהמצב הנפשי של הלוחמים ירוד, זוהי סכנת נפשות – סכנת חיים'. הדברים שלו כל כך התחברו לי עם הכאב שראיתי באופן אישי בלוויות, ובאותם רגעים קיבלתי בליבי החלטה להקים פרויקט שמטרתו להעלות את המורל של הלוחמים".

ההחלטה עברה מהר מאוד גם למעשים: "זה התחיל עם אירועים שארגנתי למאות ואף לאלפי לוחמים בגזרה הצפונית והדרומית", מספר גרינהיים. "במקביל לכך התחלתי לבקר פצועים בבתי חולים, כשאני שר להם ומשתדל לשמח ולתת כמה שיותר כוח.

"לפני מספר חודשים קיבלתי נתון מזעזע, לפיו יש למעלה מ-900 משפחות שכולות במדינת ישראל – מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. החלטתי שאני נרתם גם למענן. בתחילה חשבתי על דרך שגרתית – להביא צעצועים מארה"ב. לצערי לא הצלחתי להגיע לכולם, בשל העלויות הגבוהות, אבל אני ממשיך לפעול בכיוון, ולקראת ט"ו בשבט עומד לחלק מארזי פירות יבשים ויין בוטיק מארץ ישראל לכל אחת מהמשפחות. אלו לא דברים גדולים, אך הם משדרים את התחושה שעם ישראל איתן, וזה חשוב כל כך".

שרים מהלב

אבל על הפרויקט הגדול ביותר הוא מדבר דווקא בסוף. "בימים אלו אני זוכה להוציא לפועל את פרויקט 'בני הגיבורים שרים להיטים'", הוא מספר. "זהו פרויקט מוזיקלי המשותף לילדי המשפחות השכולות ולזמרים המובילים בארץ. יצאתי מנקודת הנחה שלכל זמר מפורסם יש את ה'להיט' שלו שבזכותו הוא התפרסם. המטרה שלי היא להצמיד לכל זמר ילד או שניים ממשפחה שכולה, ויחד הם ישירו את השיר שלו בביצוע חדש ומיוחד".

לדבריו, השיר הראשון הוקלט כבר והוא עומד לצאת בימים אלו. זהו השיר 'עלה קטן שלי' בביצוע ישי לפידות והילדים יהונתן וידידיה ויס, בניו של הרב אילון ויס שנפל במלחמה, ברצועת עזה. אנו נמצאים כעת בשלבי סיום ונותר לנו לצלם קליפ ולפרסם. התוכנית היא לפרסם אותו לקראת ט"ו בשבט, חג האילנות".

אתה מרגיש שזה באמת נותן כוח לילדים?

"בוודאי, ואף יותר מכך – דווקא בהקלטה של השיר הבנתי עד כמה שזו התשובה הניצחת ביותר לכאב ולשכול, כי כשיהונתן וידידיה הגיעו לאולפן הם היו נפולי ראש, ממש ראית עליהם את כובד המשא, אך כשהם נכנסו לשיר עם ישי הם הצליחו בבת אחת לעמוד זקוף ולשיר באופן כל כך מקצועי, מדהים ומרגש. זה חיזק אצלי את ההחלטה להמשיך כך גם עם שירים נוספים. באמצעות הרבה מאוד שירים ולהיטים נוספים. כמובן שכל העבודה תיעשה אך ורק לפי ההלכה ותורת ישראל".

ומה אתה מתכנן לעשות עם השירים שיוקלטו?

"אני מקווה מאוד שיהיו לנו עשרות רבות של להיטים כאלו, ונוציא אותם בדיסק מיוחד המשותף לכל השירים, וכן נערוך גם מופע. אבל התקווה הגדולה ביותר שלי היא שהמשיח יגיע עוד לפני שהכל יהיה מוכן, ונזכה לשיר ולשורר את השירים בבית המקדש".