"אין לך אדם שאין לו שעה": מתי תגיע ההזדמנות שלך?

"הוּא (בן עזאי) הָיָה אוֹמֵר:אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם,

וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר.

שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה,

וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם" (אבות ד', ג').

בעולם שבו לעיתים אנו נוטים לשפוט אנשים ודברים לפי רגע נתון או מראה חיצוני, בן עזאי במסכת אבות מלמד אותנו עיקרון חשוב: "הוא (בן עזאי) היה אומר, אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום" (אבות ד', ג').

כלומר, לא לזלזל באף אדם או דבר, כי לכל אחד יש זמן ומקום שבו הוא יכול להצליח ולהשפיע. גם אם נראה שמישהו חסר חשיבות או שמשהו לא משמעותי, ייתכן שבעתיד יהיה לו תפקיד חשוב, או שברגע מסוים הוא יתברר כחיוני. המסר הוא להעריך כל אדם וכל דבר, כי לכל דבר יש ערך בזמן ובמקום הנכונים.

"ואין לך דבר שאין לו מקום" - המשפט הזה מזמין אותנו לראות מעבר למראית העין, להכיר בערכם של כל אדם וכל דבר, ולתת להם את הזמן והמרחב להאיר.

הפוטנציאל הטמון בכל אדם

וכך מסביר "תפארת ישראל" - לכל דבר, אפילו הדברים שמאוסים לנו, יש להם תכלית, וכולנו צריכים להכיר בזאת.

אל לנו לזלזל באדם כלשהו, גם אם אנחנו רואים בו אדם רשע או חסר ערך. הוא מסביר שמאחורי כל יצור ישנה חכמה אלוקית, והקב"ה הוא שיוצר את כל מה שיש. גם אנשים שנראים לנו כלא מועילים או אפילו מזיקים, יש להם תכלית בעיני ה', בין אם אנחנו מבינים אותה או לא. כל אדם יש לו "שעה" – כלומר, רגע או תקופה שבהם הוא עשוי להועיל או להוות חלק במארג הכללי של העולם, גם אם אנחנו לא רואים זאת בעיניים שלנו כרגע.

"שאין לך אדם שאין לו שעה: אף שעכשיו לא תראה בו צורך כלל בעולם, מדהוא משולל מכל דעת ולא עוד אלא שתראהו ג"כ דוחק עבדי ה' ורודפם, והוא כשחפת בעולם. עכ"פ דע, שלא לחינם הניחו הקב"ה בחיים עדיין, על כרחך שיש בו עכשיו צורך הנעלם ממך, או שיבוא שעה שיהיה צורך בו, ומי יודע מהו הטוב שיתגלגל על ידו, ואל דעות ה'".

הדברים שמובאים כאן, הם גם לקח מוסרי: אל תבז לכל אדם, אפילו אם הוא נמצא במצב קשה או משולל דעת, כי לא אנחנו שבראנו אותו, ולא אנחנו יכולים להבין את כל דרכי ה'. הקב"ה ברא אותו למטרה מסוימת, וכך גם הדברים המרגיזים והמעצבנים ביותר – הכל יש לו תפקיד וחשיבות בעיני ה'.

כך גם ההסבר של "ואין לך דבר שאין לו מקום" מדגיש את הרעיון העמוק שבורא עולם לא ברא שום דבר לשווא. כל יצור וכל דבר שנמצא בעולם, גם אם הוא נראה לנו חסר ערך או מטרד, יש לו תפקיד ותכלית במערכת הגדולה של הבריאה.

כל דבר, אפילו אם אינו נראה לנו חיוני או חשוב, יש לו מקום בעולם ויש לו תכלית אלוקית. כפי שנאמר, במקרים של בני אדם – יש את הרעיון של "אין לך אדם שאין לו שעה", כלומר כל אחד יש לו תפקיד או זמן שבו הוא עשוי להועיל, גם אם אנחנו לא מבינים את זה כרגע. אבל הרעיון כאן הוא רחב יותר: גם דברים שנראים לנו חסרי ערך או אפילו מטרדיים, כמו זבובים, יתושים ודברים ארסיים אחרים – גם להם יש מקום במערכת החיים.

"ואין לך דבר שאין לו מקום: באדם שהוא בעל בחירה ומשתנה כל שעה, נקט תנא שעה. משא"כ בשאר דברים נקט מלת מקום ור"ל, מעולם לא ברא הקב"ה דבר לבטלה, ואם לא נצרך לו במקום זה, יש בו צורך במקום אחר. ואפילו זבובים ויתושים ושאר דברים ארסיים, נצרכים הם, שבתנועתם מעכבים עפוש האויר. ולכן במקומות החמים שהעפוש שם מצוי, ג"כ מרובים אלה טפי. וגם נצרכים הן לכמה רפואות..."

לכל אדם ולכל חפץ יש תפקיד בעולם

חז"ל מדגישים שגם הדברים הקטנים והשוליים ביותר במבט ראשון ממלאים תפקיד ייחודי בעולם.

כמו כן, כל אדם, ללא קשר למעמדו, גילו או נסיבות חייו, עשוי להגיע לשעתו – רגע שבו הפוטנציאל שבו מתממש. הגמרא במסכת סנהדרין (צ"א ע"ב) מספרת על רבי עקיבא, שהיה רועה צאן פשוט עד גיל 40, אך הפך לאחד מגדולי החכמים בזכות ההזדמנות שנתן לעצמו.

כיצד ליישם את המסר בחיי היומיום?

הכירו בערך של אחרים: נסו לראות את הפוטנציאל בכל אדם – גם אם הוא שונה מכם או נמצא במצב קשה.

העריכו כל מצב בחייכם: אפילו מצבים מאתגרים יכולים לשמש כנקודת מפנה או כהזדמנות ללמוד ולצמוח.

שמרו על סבלנות ואמונה: זכרו שלכל אדם ולכל דבר יש זמן ומקום – לעיתים רק צריך לחכות או לחפש את ההקשר הנכון.

סיפורו של יוסף הצדיק ממחיש את המסר הזה היטב. יוסף, שנמכר לעבדות ונכלא בכלא מצרי, הגיע לשעתו כאשר התמנה למשנה למלך מצרים והציל את עמו מרעב. למרות שהיו רגעים שבהם נדמה היה שאין לו מקום בעולם, הוא מצא את מקומו ואת תכליתו ברגע הנכון (בראשית מ"א).

שאלה למחשבה:

איך תוכלו היום לראות את הטוב באדם או בדבר שלא הערכתם בעבר?

הרב יצחק פנגר - איך לממש את הפוטנציאל הטמון בי? צפו