בואו נדבר קצת על כסף, ועל מה שיש ללמוד ממנו

לפעמים נראה שדיבור על כסף הוא לא לעניין. אנחנו אנשים רוחניים, ורוצים להתעלות בעבודת ה', ולדבר על הבכורה, ולא על נזיד העדשים. ובכל זאת, כסף הוא לא דבר מגונה, השאלה מה עושים איתו... אדרבה, בעבר, כדי לקבל נבואה, היה צריך לעמוד בכמה תנאים: להיות גיבור (הכובש את יצרו)  וחכם, ועניו, וגם עשיר (נדרים ל"ח)! הסיבה לכך היא שאדם עני - עסוק מדי בלשרוד, וחסר לו יישוב דעת מסוים (ומובן שלא הכל בידינו, אבל בכל זאת כדאי לשאוף להתרחק מהעוני עד כמה שנוכל). רבותינו נתנו, בדומה לכך, עוד כמה עצות ולקחים שניתן ללמוד דווקא מכסף.

1. שלמה המלך דיבר על הדרך ללמוד ולהשיג יראת שמים, ודימה את זה דווקא למרדף אחרי כסף: "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף, וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, אָז תָּבִין יִרְאַת ה', וְדַעַת אֱלֹקִים תִּמְצָא" (משלי ב', ד'-ה'). רואים שאפשר ללמוד מהחריצות והיעילות שבה אנשים מנסים להתפרנס גם ככלי מלמד לחריצות הנדרשת בהתבוננות ובחיפוש עצות לקרבת השם.
2. כאשר חז"ל רצו לתת משל איך נכון לומר פסוקי דזמרה, הם לא דיברו על קצב מסוים, אלא רק אמרו שזה צריך להיות "כְּאִילּוּ מוֹנֶה מָעוֹת" (משנ"ב סימן נ"א) - כמו שמי שסופר שטרות משתדל מאוד שלא לפספס שום שטר, כך צריך לומר את מילות התפילה, אחת אחת, בלי להבליע.
3. בברכת כהנים אומרים: "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" ופירש רש"י: "יברכך בממון, וישמרך מן המזיקין". אמר על זה רבי אברהם מסלונים, שהברכה היא שהקב"ה ישמור אותנו שהממון לא יזיק לנו, ולא יהפוך לנו למכשול, חלילה, אלא שנדע לנצל אותו בתבונה, לדברים הנכונים!
4. על כל שטר של דולר כתוב IN GOD WE TRUST. אבל כשיש לך דולר בכיס, זו לא חכמה לדבר דיבורי בטחון גבוהים. השאלה היא איך מתנהגים גם כשאין ממון מצוי, וכמה חשוב שלא לשכוח שהקב"ה הוא זה שמוריש ומעשיר, ולכן, לא להתפתות לשטויות ולסיכונים בגלל המרדף אחרי הכסף.
5. שטר לעולם לא מאבד את ערכו, אפילו אם הוא נפל לבוץ, מלוכלך ומקומט. כך גם כל יהודי הוא נשמה, והעבירות הן תמיד חיצוניות.

ה' יעזור שתמיד נכיר בערכנו, ונשאף לנצל את כל המשאבים שלנו לצורך המטרות הטובות.