רבנו בחיי עם חידוש נפלא מפרשת ויגש: שתפו משפחה וחברים

"אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" (בראשית מ"ו, ד').

מדוע יש בפסוק זה פעמיים לשון עלייה? רבנו בחיי מביא מספר פירושים. נביא אחד מהם.

רבנו בחיי מפרש את כפל הביטוי "אעלך גם עלה" ככולל שני רבדים של הבטחה:

1. עלייה לארץ ישראל אחרי הגלות במצרים - זוהי ההבטחה הראשונה. רבינו בחיי מדגיש שארץ ישראל היא המקום שבו יש עיקר קיום התורה והמצוות, ולכן העלייה אליה מסמלת גאולה פיזית ורוחנית.

2. עלייה לעולם הבא - רבנו בחיי מפרש שהעלייה השנייה רומזת לעולם הבא, שהוא שכרם הנצחי של ישראל. הוא מחבר זאת לדבריהם של חז"ל שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ומוסיף שזה מה שראה בלעם בנבואתו, כאשר אמר "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו". דברי בלעם מבטאים את העובדה שרק ישראל הם נוחלי גן עדן.

"ועוד יתכן לפרש בכפל העליה כי הוא הבטחה לזרעו שיגאלם אחר הגלות ויעלה אותם לא"י, ואחר שיהיו מיושבים בארץ ישראל ששם עיקר קיום התורה והמצות הבטיחם בעליה אחרת והוא העוה"ב הצפון לזרעו".

"נרמז בזה מה שאמרו ז"ל כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב, והוא דבר בלעם מקטרג של ישראל שהודה על כרחו וראה זה בנבואה והוא שאמר (במדבר כג) תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו. רמז שאין בכל העכו"ם נוחלי ג"ע כי אם ישראל, ומזה סמך לו מיד (שם) הן עם לבדד ישכן.

כלומר, רבנו בחיי מפרש את הפסוק כמשלב הבטחה כפולה לזרע יעקב: גאולה פיזית בעולם הזה (שיבה לארץ ישראל) וגאולה רוחנית בעולם הבא (חלקם של ישראל בגן עדן).

וזהו שהזכיר לשון אנכי כי בזכות התורה שעתידים זרעו לקבל תהיה השכינה עמהם בגלות מצרים, ויזכו לשתי עליות הללו אשר בהם תועלת הגוף והנפש בשני העולמות".

הרב זמיר כהן - מה זה העולם הבא, ומי זכאי להגיע לשם? צפו