מה גורם לאנשים להכעיס אותי כל הזמן?

אני אדם שכועס על הרבה אנשים. אני לא יודע למה הרבה אנשים מכעיסים ומתסכלים אותי. מה אני אמור לעשות?

כאשר אתה פוגש אדם שאתה שונא, אתה בעצם שונא את עצמך! אסביר: כאשר אנו פוגשים אדם שניצל אותנו, למשל, הכעס שלנו הוא לא על זה שהוא ניצל אותנו, אלא על כך שאנו לא ידענו להיות אסרטיביים ונחושים לעמוד על שלנו. העניין שמכעיס אותנו הוא לא אצלו, אלא אצלנו.

הזולת המכעיס והמעצבן מסמל או חושף את החיסרון שלנו. אנחנו כועסים על מי שלא הקשיב לנו, לא בגלל מה שהוא עשה או לא עשה, אלא כי אנחנו לא יודעים להגיב להתנהלות שלו.

המשנה באבות אומרת "אם אין אני לי מי לי". לאדם יש בחירה ("הרשות נתונה").  אם האדם היה מנצל את כוח הבחירה שלו, ומפתח תכונות חיוביות, הוא לא היה מאוים מהזולת, הוא היה יודע איך להגיב ואיך לפעול בלי להיבהל – ולכן גם בלי לכעוס.

האדם, בהרבה מקרים, הוא לא קורבן של המציאות, אלא של הדעה שלו, של זווית הראייה שלו את המציאות.

הזולת לא אמור לשרת אותנו. אנו צריכים לפתח תכונות, יכולות ומסוגלות ליזום ולהגיב בהתאם לעולם המורכב, ולא לעולם שטחי ודמיוני שמתנהל בדיוק כמו שאנו חולמים. כי אז כשהוא לא כך, אנו מתוסכלים, ועוד אומרים לעצמנו שנורמלי ומותר להיות מתוסכלים... וכך אנחנו משאירים את הבעיה יציבה לאורך זמן.

הגישה הנכונה היא לא להאשים, אלא לשאול: איזו תכונה, אם הייתה לי, לא הייתי כועס או שונא? למשל, אם הייתי אם הייתי נחוש / גמיש / נחמד / סבלן / מסודר יותר וכו' – ואז לפתח את התכונה הזו.

לכל מצבי החיים יש תכונות שהאדם יכול, אמור וצריך לפתח, כדי שיוכל להתמודד ואפילו לצמוח. הפתרון הוא לא "שם", אלא "כי קרוב אליך הדבר מאוד". אצלנו, בנפש שלנו.