הוא מקבל הכל, אבל לא מעריך. למה?

בן ה-15 שלנו מקבל מאתנו ממש ממש כל מה שמבקש, ואף פעם לא יודע להודות, להעריך. יש לו חברים שלא מוציאים עליהם כמעט כסף, והם מעריכים את ההורים הרבה יותר. למה זה קורה ואיך אפשר לפתור את זה?

אנחנו נוטים לקנות לילד כל מה שרוצה ומבקש, רק שישתוק ושידע להעריך אותנו. אבל ילדים לא מעריכים יותר הורים שנותנים יותר. לפעמים אפילו להפך: הורה שנותן יותר הוא הורה רכרוכי, שלא יודע לעמוד על שלו, שלא יודע לומר את ה"לא".

כשהילד מקבל הרבה, הוא אינו רואה את הטורח שלנו בדבר, לא מעריך את הכסף שלנו, בטוח שיש לנו בלי סוף, ואם יש לנו בשביל מה יש לנו אם לא בשביל לתת לו, שהוא הילד שלנו?

מה צריך לעשות? לא לתת לפי דרישת הילד, אלא לפי ראייתי. חסר לילד? אקנה לו! אם לא חסר לו והוא לא חייב את הדבר – לא אקנה, אפילו אם יהיה ממורמר. ושימו לב, עדיף ילד ממורמר שלא קיבל, מאשר ילד ממורמר לאחר שקיבל. כי כפיות טובה איש מאתנו אינו מחבב...

בנוסף לכך, רוצים ילד שיודע להודות? למדו אותו להודות. אתם בעצמכם, היו אנשים מוקירים ומודים. אמרו זה לזה, וגם לילדיכם: "תודה שהבאת לי כוס קפה". או: "תודה שחזרת בשעה מוקדמת ולא נתת לי לדאוג". ילדים שהוריהם מדברים בשפת ההודיה, לומדים לדבר בשפה הזו ולהרגיש בה.