עידית ליכטנפלד עם טעויות מתוקות של ילדים. והפעם: השמיים דלוקים

מאז הטור הקודם קיבלתי מכם מבול של סיפורים מתוקים ממש! אז הנה עוד כמה מהסיפורים המשעשעים של השבוע.

*

היה לנו חתול שנדבק אלינו, אז אמרנו לו "מחול לך" שלש פעמים.

הבת שלי חשבה שזה השם שלו, לכן הייתה קוראת לו: "מחולך! בוא לפה".

*

בלילה הבן שלי איחל לי "שינה רעבה". שאלתי אותו: "אתה רעב?". הוא ענה שלא.

ושוב אמר, "שינה רעבה"... ושוב שאלתי: "אתה רעב?".

עד שהבנתי... ועניתי לו: "שינה ערבה גם לך".

*

רות, הבת שלי, קמה מוקדם ורצתה להתחיל לשחק. אז היא אמרה לי: "אמא, אפשר כבר לרדת מהמיטה? השמיים דלוקים!".

*

סיפרתי לבתי שבפירות הדר יש ויטמין C, שחשוב מאד לגוף.

אחרי כמה דקות היא שאלה: ''אמא, איך אמרת שקוראים לזה? הדרון?".

*

רות ומרגלית רבות.

רות: "לכי לעזה".

מרגלית: "את יודעת איפה זה עזה בכלל?".

רות: "כן, זה איפה שהאזעקות. עזה זה מלשון אזעקות. נכון, אמא? עזה - אזעקות?".

*

דוד ממלא מים לכולם בבקבוקים.

רות: "דוד, מספיק, לא יישארו מים בכוורת".

מרגלית: "רות, אומרים בכינרת, לא בכוורת!".

*

מרגלית: "אמא, תני לי רעיונות של דברים שאצייר".

אמא: "ים בשקיעה, עץ שלכת, שדה של סביונים...".

מרגלית: "אמא, מה זה סביונים?".

אמא: "זה כמו חרציות, רק קטן יותר".

אחרי כמה דקות...

מרגלית: "אמא, זה לא יצא לי יפה".

אמא: "מה זה?".

מרגלית: "השדה של החרצונים הזה".

*

שתי גננות של הבן שלי הן אחיות.

לטענתו של הבן שלי - "הם אחותים".

*

בסוכות הבן שלי ביקש ללכת ל"שמחת בית השובבה".

*

בוצעים את החלה בסעודת שבת.

הבן שלי, בן 3, אוחז את החלה ומברך בקול: "ברוך אתה... על נטילת חלה!".

*

ואחרון חביב להפעם: אחת הדודות פתחה קופסת מסטיקים.

הילד מברר מה זה, ומבקש: "גם אני רוצה פלסטיק אחד".

הכותבת היא אמא לשישה וסבתא לאביטל אחת מתוקה, שחקנית, מחזאית ומעבירה סדנאות משחק ואלתור.

אשמח לקבל מכם טעויות שהילדים – או אתם – עשיתם, למייל debi@htv.co.il