רב אחד נסע לחו״ל לסדרת הרצאות. באחת הערים שהיה בהן, ביקש מאדם אחד להסיע אותו למלון בו שָכַן. כאשר נכנס לרכב, הבחין שיש הגה גם בצד הנהג וגם בצד הנוסע. בתמיהה פנה לנהג ושאל אותו לפשר העניין.

ענה לו הנהג: "יש לי בן היפר אקטיבי, והוא מתלהב כל כך מהנסיעה, שהוא מסוגל לקפוץ לי על ההגה וחס ושלום לגרום לתאונה... לכן התקנתי לו הגה צעצוע, ואמרתי לו: 'זה ההגה שלך, וזה שלי'... ככה הוא חושב שהוא נוהג, ואני לא דואג שהוא יתפרץ לי באמצע הנסיעה".

הקשיב הרב ולאחר מכן אמר לנהג: "תודה רבה לך, לימדת אותי שיעור חשוב מאוד באמונה".

הנהג לא הבין כל כך, והרב המשיך: ״הקב״ה נתן לכולנו הגה צעצוע, כדי שנחשוב שאנחנו נוהגים ומנהלים את העולם... הרופא אומר 'אני ארפא אותך', עורך הדין אומר 'אני אעזור לך' וכו'... אבל הם בסך הכל נוהגים עם 'הגה צעצוע', זה לא באמת בידיים שלהם... ההגה האמיתי נמצא בידי הקב״ה, ורק הוא מרפא, עוזר, מציל וכו׳...".

בנימה אישית,

האם לא ברור שיש פה יד מכוונת ששולטת ומנהיגה סדר ותכנון מופתי בבריאה כולה? ברגע שנבין שהקב״ה ב-ל-ב-ד הוא הנהג היחיד, וכל השאר נוהגים בהגה צעצוע, חיינו יהיו הרבה יותר קלים ועם הרבה פחות דאגות.

חברים, גדולת האדם היא בקיום המצוות דווקא כאשר אינו מבין את הנהגת הקב"ה. זהו ניסיון, שעליו אנו מקבלים שכר. אף על פי שהמצווה נראית לנו חסרת היגיון, אנו מאמינים שהקב"ה מנהיג את העולם, ואילו אנו רק בשר ודם, בעלי הבנה מוגבלת ביותר, מקיימים את מצוותיו – המובנות והבלתי מובנות לנו. אדם שמתעלה ועומד בניסיון זה, מובטח לו שיקבל שכרו בעולם הזה ובעולם הבא.

הרב אליהו עמר- מי הנהג האמיתי שמנווט לנו את החיים? צפו