יש בחיים גם נפילות. ואיך קמים?

יש בחיים גם נפילות. כולם נופלים. אנחנו לא מלאכים, ולכל אחד יש ימים שבהם הוא מצליח יותר, ויש גם זמנים שבהם מצליחים פחות... אנחנו מאכזבים את עצמנו, לא עומדים ביעדים של עצמו, וזה מביא הרבה תסכול. לא מדובר כאן בבעיה פרטית, אלא בכשל בלתי נמנע. לפעמים כל מה שצריך במצבים האלו זה לא להתייאש, ולהמשיך שוב, למרות הנפילה, למרות הפספוס.

זה יסוד מהותי כל כך, שממש ככה מתחילה התורה. כאשר אדם וחוה חטאו, הם הרסו את העולם המושלם שהיה עד אז, גן עדן בעולם הזה. הם נפלו ונכשלו, וגררו את ההיסטוריה האנושית למהלך ארוך וכואב.

מבואר בפסוקים שאחרי החטא, הם כיסו את עצמם בעלי תאנה. זה עשה את העבודה של הכיסוי, אבל זה כנראה מאד לא נוח. אין ספק שחוסר הנוחות הזה הגיע להם: הם חטאו, ועליהם לשאת בתוצאות. אבל ה' תמיד לטובתנו, אינו נוקם אלא מקדם. לכן הוא לא השאיר אותם כך, עם חוסר הנוחות של העלים, אלא דווקא בחר לסייע להם, ולעשות לאדם ולאשתו כתנות עור (רבנו בחיי, בראשית ג', כ"א): "להורות על אהבתו וחמלתו על יצוריו, שאף על פי שחטאו – לא זז מחבבן".

מדהים! כל הסיבה לזה שאדם וחוה היו זקוקים לבגדים מלכתחילה, זה בגלל שהם חטאו ומרדו נגד רצון ה' והוראותיו הברורות, והביאו חורבן לעולם. ובכל זאת, אחרי שחטאו, כיוון שכעת המציאות היא שהם צריכים בגדים – ה' עובר הלאה, ודואג להם בצורה המכובדת ביותר האפשרית. כדי ללמד שלמרות כל מה שקרה, עכשיו ממשיכים קדימה, בלי ייאוש. יש מה לעשות ויש מה לתקן, אבל אני עדיין איתכם, חס על כבודכם, מחבב ואוהב אתכם.

לפעמים, דווקא אחר נפילה נפתחת עת רצון מיוחדת והזדמנות להתעלות. מובן שלא נמליץ ליזום לכתחילה נפילות כדי לייצר כאלה זמני רצון... אבל אם כבר קרתה הנפילה, כדאי להבין שמה שקרה – קרה, וכעת נפתחה עת רצון שמחייבת אותנו לשנות תדר, לדעת להתחיל מבראשית.