רבנו בחיי עם חידוש נפלא ליום הכיפורים: שתפו משפחה וחברים

"וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כ"ג, כ"ח).

רבינו בחיי מסביר את הפסוק, ומדגיש שהכפרה המתקבלת ביום הכיפורים אינה תלויה בקיום הקרבן, כפי שאולי היה ניתן להבין מהעובדה שהקרבנות לא הוזכרו בפרשה הזו. לכן, אף אם אין מקדש ואין קרבנות, עדיין יום הכיפורים מכפר מעצם קדושתו.

הכפרה נובעת מהכוח המיוחד של היום עצמו ("עצומו של יום"), שהוא יום שמסוגל לכפר על החטאים, כל עוד האדם שב בתשובה. ולכן יום הכיפורים עצמו, בכוחו המיוחד, יש בו סגולה לכפר לחוזרים בתשובה, גם ללא קרבן.

ומהיכן לומדים שיום כיפור מכפר רק לשבים בתשובה?

בפסוק הקודם רבנו בחיי התייחס לדרשת חז"ל על המילים "אך בעשור". שהשימוש במילים כמו "אך" ו"רק" באות להדגיש כי יום הכיפורים מכפר רק לשבים בתשובה ולא לאלו שאינם חוזרים בתשובה.

כלומר, אף על פי שיום הכיפורים ניתן לכלל ישראל כיום כפרה, לא כל אחד זוכה לכפרה באופן שווה. כל אחד חייב לשוב בתשובה כדי לקבל את הכפרה של יום הכיפורים. המילה "אך" באה להדגיש שהכפרה ביום הזה אינה אוטומטית לכולם, אלא יש תנאי – הכפרה ניתנת רק לאלו ששבים בתשובה.

"וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפורים הוא. מה שהזכיר הכתוב כאן לשון כפרה ולשון עצם, מפני שלא תאמר כיוון שלא הזכיר קרבן בפרשה, אם אין מקדש ואין קרבן אין יום הכפורים מכפר, לכך בא לומר שאין הכפרה תלויה בקרבן ולא בשום דבר אחר אלא עצומו של יום מכפר, ויש לו סגולה זו שהוא מכפר, ובלבד לשבים, וכענין שדרשו מלשון אך בעשור וכענין שהזכרתי".

הרב זמיר כהן - עצות אחרונות לקראת יום כיפור. צפו