הפוסט היומי: "למה לא ועדת חקירה ממלכתית? כי הציבור איבד אמון בעליון"

יש סיבה טובה למה לא ועדת חקירה ממלכתית.

והיא שרק ל 42% מהציבור הישראלי נותר אמון בבית המשפט העליון, שהוא כידוע הממנה ועדות חקירה ממלכתיות. כך שמראש לרוב מוחץ בציבור לא יהיה אמון ביושרת עבודת הועדה ובנכונות מסקנותיה.

ועכשיו יקפצו החברים מהשמאל ויגידו - בטח שהציבור איבד אמון בעליון, בגלל ההסתה שלכם!

ועל כך אענה שלוש תשובות:

1. מי שחושב שאבד האמון בגלל הסתה, מעריך בחסר את תבונת הציבור. כאילו עם ישראל הוא עדר מוסת שקל לתמרן את המחשבה שלו, ועוד באמצעות עלילות שווא על העליון. זה לא המצב. הציבור הרבה יותר נבון ממה שחושב השמאל, שבונה את כל האסטרטגיה הפוליטית שלו על ההנחה שהציבור טיפש. בגלל זה, אגב, השמאל רק הולך ונחלש עם השנים.

2. בין אם אובדן האמון בעליון הוא תוצאת הסתה ובין אם זה לא, המצב הנתון הוא שלציבור אין אמון בעליון ולכן כלי שהיה רלוונטי פעם, בימי 90% אמון בעליון, אינו רלוונטי עוד. צריך לחשוב על כלי חדש במקום ועדת חקירה ממלכתית. כשישוב אמון הציבור בעליון, נוכל לחזור לכלי הזה.

3. לפי מחקר בפקולטה למשפטים באונ' העברית, (מקור בתגובה) הירידה באמון הציבור הישראלי בבית המשפט העליון שלו, היא המהירה והחדה ביותר בעולם. והיא לא התחילה בשנים האחרונות, בגלל ה"הסתה", אלא דווקא בתחילת שנות ה 90', מיד אחרי המהפכה החוקתית של אהרן ברק, שלקחה מהציבור את כוח ההכרעה (באמצעות נציגיו לכנסת) והעבירה אותו לידי קומץ שופטי עליון שבוחרים את עצמם, מבטלים חוקים, לשים אותם, כופים תקדימים וממציאים פרשנויות מהותיות משל עצמם לחוקים, בהתאם לערכיהם האישיים, וכל זאת כדי לכפות על הציבור ערכים המייצגים זרם פוליטי רדיקלי שאינו עובר את אחוז החסימה.

את העיוות הזה נצטרך לתקן כי הוא מנציח מצב אנטי דמוקרטי. הלוואי שנמצא לשם כך את ההסכמה הרחבה לה ראוי התיקון הזה.