אלמוג מאיר ג'אן: "השובים גלגלו אותי בסדין, חשבתי שיזרקו אותי לקבר"

אלמוג מאיר ג'אן, שחולץ לאחרונה משבי חמאס ב"מבצע ארנון", חיכה חודשים רבים בשבי עד שראה את צה"ל נכנס לתוך הבית בו שהה, אבל כל הזמן לא הפסיק להאמין. בראיון ל"עובדה" הוא מספר על מה שעבר בשבי ועל הקשר שלו עם שלומי זיו ואנדריי קוזלוב ששהו איתו יחד בשבי.

כזכור, מיד בתחילת המלחמה הופץ סרטון של אלמוג במקלט בעזה, יחד עם ארבעה צעירים נוספים שנחטפו: אלקנה בוחבוט, בר קופרשטיין, אביתר דוד וגיא גלבוע-דלאל - כולם עדיין בשבי. אלמוג היה הראשון שהופרד מהם. "מגלגלים אותי בסדין", הוא מספר, "ואתה אומר: בטח יזרקו אותי חי לקבר או משהו. אתה בטוח שזה הסוף. את מי מגלגלים כבר בסדין? אני זוכר גם שאני אומר להם באנגלית - בבקשה אל תהרגו אותי, והם צוחקים עליי. דוחפים אותי לאיזה בגאז' של רכב, יושבים עליי איזה שניים, נותנים לי כאפות, אגרופים, בעיטות, ומישהו דפק לי את הקת של הנשק בתוך הראש".

אלמוג הועבר למקום אחר, בו הוחזקו זיו וקוזלוב. "שלושה ימים ראשונים לא דיברנו", הוא מספר. "שלושה ימים ראשונים לא ידעתי איך הם נראים, כי אנחנו עם עיניים קשורות". לאחר מכן הורידו את כיסוי העיניים. "כשהייתה העסקה הראשונה עוד היינו קשורים", הוא משחזר. הם עברו בין שישה בתים. בדירה האחרונה, בלב נוסיראת, הם הוחזקו שישה חודשים.

הוא מספר על אחד השובים, בשם מוחמד, שהיה שונה מהשאר. "המוחמד שהיה איתנו, המרכזי, היה בן אדם לא יציב, בן אדם פסיכי. היינו מתים מפחד ליפול על איזה יום שהוא עצבני, ומספיק משהו הכי קטן שקורה, אז פתאום בא לו רעיון לתת לך עונש - לקחת מקל, לקשור אותנו ככה על המקל, לשים לנו עט בפה ולקשור לנו את הפה, לא לדבר, לא להישען על כלום. פעם יום, פעם יומיים, פעם שבוע".

שמו האמיתי של השובה היה עבדאללה אל ג'מאל - פעיל חמאס שעבד כעיתונאי וצלם בערוץ אלג'זירה. "הגענו לסיטואציה בערב שאנחנו שלושתנו מחובקים, בוכים אחד על השני ואנחנו אומרים שאנחנו צריכים להיות פה אחד בשביל השני".

בבוקר בו שוחרר, לוחמי הימ"מ בפיקודו של ארנון זמורה הי"ד פרצו לתוך הדירה שבה הוחזקו השלושה. זמורה נכנס ראשון ונפגע. הלוחמים טיפסו על סולם לחלון הקומה השלישית, שם הוחזקו החטופים. "הם מצמידים לי את אחד הלוחמים, הוא מוריד ממנו את השכפ"ץ, את הקסדה, מלביש עליי. ואני איתו באטרף, אני אומר לו, 'כן, אין בעיה. בוא נעוף מפה! רק במסוק באמת הרגשתי שאנחנו מוגנים. ברגע שראיתי את אימא, התחבקנו איזה חיבוק של שלוש דקות ככה. רק בוכים ובוכים. אבא ז"ל? היו לי תוכניות גדולות לי ולו".

לסיום אומר אלמוג: "השבי? זה לידי בינתיים, זה לא מאחוריי. יש את כולם שם, החטופים שנמצאים בעזה. ממש כואב לי. אני רק חושב על האכזבה שתהיה להם אם לא תהיה עסקה".