התגלית המדהימה של יצחק בנטוב: הוכחות לקיום הנשמה

יצחק בנטוב היה מדען וממציא מבריק, ששירת בחיל המדע בצה"ל ופיתח את הטיל הראשון של התעשייה הביטחונית בישראל. בהמשך, התמחה בביו-רפואה והיה מחלוצי פיתוח הצנתור. משם עבר לחקר התודעה האנושית, ובתחום הזה הגיע לתגליות מאוד מעניינות המוכיחות את קיום הנשמה. בשנת 1977, תשל"ז, הוא פרסם ספר בנושא, אך למרבה הצער, נהרג בתאונת מטוס בשנת 1979, ומחקרו לא המשיך מאז.

עם זאת, ספרו ומאמרים שונים שכתב מציגים תמונה מעניינת מאוד. בנטוב הראה שלא ייתכן כי התודעה האנושית, החוויה של החשיבה והרגשות אצל האדם, היא תוצר של זרמים חשמליים או ביולוגיים בלבד. מבחינה מדעית, הוא טען שיש משהו מעבר בנפש האדם.

בנטוב טען שלפי תורת הקוונטים, התודעה דומה יותר לאנרגיה מאשר לחומר, ובאופן תיאורטי היא יכולה להתרחב ולתקשר עם רבדים נסתרים במציאות שהאדם הרגיל לא מגיע אליהם. הוא ביסס את הרעיון של תודעה עד שהגיע למסקנה שגם העולם עצמו בנוי בהכרח על תודעה שמקשרת בין חלקיו. רעיון זה יש לו מקבילה אצל חכמינו שבימי הראשונים (בלשונם: השכל הפועל), ויש שטוענים שיש לו הקבלה בתורת הספירות המתוארת בזוהר הקדוש.

לפי הרעיון הזה, אנו חיים ביקום הולוגרפי, שמשמעותו שכל המידע נמצא בכל מקום בו זמנית. נפש האדם עשויה להיות מחוברת לידע ולחכמה שנמצאים כבר, וככל שהיא תזדכך, היא תוכל להבין ולהשיג יותר מהחכמה הגלומה בעולם. גם כל המציאות יונקת מאותה חכמה מופשטת, שממנה משתלשלים חוקי הטבע.

מישור נוסף שבו משמשים הרעיונות האלה הוא בניסיונות לנסח תיאוריות פיזיקליות שיסבירו את כל המידע המקוטע שיש בידינו על מהות החומר והיקום. בכך עוסקים גם פיזיקאים מפורסמים. הפיזיקאי הגרעיני התיאורטי ד"ר עמית גוסוואמי מאוניברסיטת אורגון קובע כי "התודעה היא הקרקע של כל הוויה". הוא מאמין שהיקום מודע לעצמו ושהתודעה היא שיוצרת את העולם הפיזי.

כמובן, איננו יונקים את המושגים שלנו על תורת הקבלה מפילוסופים בעולם, אך די בכך כדי להראות שלכל הרעיונות העמוקים שלמדנו ממקורותינו יש גם בסיס מדעי ופילוסופי איתן ונאמן.