הילחמי על השלום, וכך תזכי לברכה מרובה בביתך

"מחלוקת אחת דוחה מאה פרנסות", אומר השל"ה (של"ה רמ"ב). לפעמים אדם יכול להרוויח המון, ולראות בסוף שאין לו ברכה בכסף. מה יעשה? יבדוק אם הוא מעורב במחלוקת, חלילה, כי היא מכלה כל חלקה טובה, ובעיקר את הפרנסה, לא עלינו.

לעומת זאת, כאשר יש שלום, מתברכת הפרנסה, שנאמר: "השם גבולך שלום חלב חיטים ישביעך" (תהילים קמ"ז). השלום הוא ברכה ושובע, ולא רק זה, אלא כשם שהמחלוקת מביאה קללה לעולם, כך הריחוק ממחלוקת מביא ברכה לעולם, כמו שאמרו חז"ל: "לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום" (דברים רבה).

כולנו רוצות שלום בבית שלנו, שלום ואהבה ופרנסה. זכרי, ההגה בידיים שלך, אישה! המילים שלך פועלות ומשפיעות. הילחמי על השלום, וכך תזכי לברכה מרובה בביתך. המדרש מספר שהארץ פתחה את פיה ורצתה לבלוע את און בן פלת. האדמה נפתחה ליד המיטה שלו, ואון ישב עליה מבוהל... שוב עמדה אשתו הגיבורה, זו שהצילה את בעלה כשפרעה את שערות ראשה בחצר והבריחה את אנשיו של קורח. היא החזיקה במיטה ואמרה: ריבון העולמים! און בעלי כבר נשבע שלא יהיה שותף במחלוקת לעולם... המילים שלה פעלו, האדמה נסגרה ובעלה ניצל.

כשהכל נרגע היא מבקשת מבעלה לצאת מהבית... (כמה אפשר?). עונה לה און: 'אני מתבייש ממשה רבנו...'. 'גם את זה אני אעשה בשבילך, בעלי', אומרת שוב האישה המופלאה הזו, ובמסירות היא יוצאת ועומדת בדרכו של משה רבנו, וכשהיא פוגשת בו היא בוכה. כשמשה רבנו רואה אותה, הוא נעמד ושואל, מי האישה הזו? למה היא בוכה? ענו לו: זו אשתו של און בן פלת. משה הבין הכל. מה עשה משה הצדיק, העניו מכל אדם? הלך לפתח ביתה, עמד וקרא: און בן פלת, צא! וכשיצא און, אמר לו משה: המקום ימחל לך (מדרש אגדה). מדהים! המדרש הזה מסכם נפלא את כל הפרשה הזו: משה העניו הולך עד פתח ביתו של און. הוא מנוער מכל אגו, כבוד וגאווה. ואשתו של און היא חכמת הנשים והמסירות הנכספת שאליה צריכות כולנו לשאוף, לנהל את ביתנו בחכמה, להילחם על הבית ולזכות לנאמר: "וידעת כי שלום אהלך ופקדת נווך ולא תחטא" (איוב ה', כ"ד).

אומר הזוהר הקדוש בפרשתנו: העולם לא יכול להתקיים בלי השלום.

בברכת "ואתה שלום, וביתך שלום, וכל אשר לך שלום" (שמואל א' כ"ה, ו').