"אני לא יודע מי אני": מה עושים כשמבולבלים לגבי עצמנו והחיים?

אני לא יודע להגדיר את עצמי / לא בטוח אילו חיים אני רוצה שיהיו לי כשאהיה גדול / אני קצת מבולבל לגבי הזהות של עצמי / לא מרגיש שייך בשום מקום / לא יודע מה אני רוצה מעצמי ומהחיים / לא בטוח איפה יהיה לי הכי טוב ומה הכי מתאים לי.

תחושת ה-'אז מה אני בדיוק?' יכולה להטריד את רובנו. הסיבה לכך היא שהמוח שלנו אוהב הגדרות, וכשאין לנו הגדרה ברורה לעצמנו – זה מציק. ולמה המוח האנושי אוהב לעבוד לפי תגיות והגדרות? כי אנחנו חיים בעולם מורכב שמציף אותנו במידע. ברגע שהכול סביבנו מקוטלג לפי תגיות והגדרות, זה עושה עבודה הרבה יותר קלה למוח שלנו. התהליך הזה, המכונה 'קטגוריזציה', עוזר לנו להבין את העולם סביבנו ולהתנהל בחיים.

הקטלוג וההגדרתיות מקלים עלינו בסיווג מידע, קבלת החלטות, זיכרון ושליפת מידע, חיזוי אירועים והתנהגות ועוד. אבל לא הכול שושנים. ההגדרתיות מאוד מצמצמת ולא מכילה את המורכבות שיש לפעמים במציאות. החיים לפעמים מביאים דברים שאי אפשר להכניס אותם לתוך משבצת מסוימת ולקרוא להם בשם. זה חלק אינטגרלי מהחיים, וזה בסדר. לפעמים אין לנו עדיין תשובות ברורות לשאלות שמקננות בתוכנו, לפעמים אנחנו רק באמצעו של מסע.

שלב ההתבגרות, הנערות, וגם קצת אחרי, הוא השלב שבו אנחנו עדיין בתהליכים של התגבשות עצמית. זהו זמן שבו יש לפעמים הרבה יותר סימני שאלה מאשר תשובות. הקבלה של חוסר הוודאות כדבר שהוא לגיטימי, זהו המפתח לסבלנות והכלה כלפי עצמנו במצבנו הנוכחי.

התשובות עוד יגיעו יום אחד, התמונה תתבהר עם הזמן, עם הניסיון, עם הלמידה, עם החקר שלי את עצמי ואת העולם.