ארבל חגגה 29 בשבי; חברתה ששוחררה: "אני יודעת מה זה להיות בסיוט הזה"

בשבוע שעבר ציינו חברותיה של ארבל יהוד, שנמצאת בשבי חמאס, את יום הולדתה ה-29. בבוקר הטבח היא נחטפה, יחד עם בן זוגה אריאל קוניו, מהממ"ד שבביתם שבקיבוץ ניר עוז. הכלבה שאימצו שבוע קודם, מרף, נורתה על ידי מחבל.

חברתה סיפרה לחדשות 12 כי עד היום לא התקבל כל מידע לגביה. דולב, אחיה, הוגדר כחטוף עד שבתחילת החודש אותרה גופתו. אחיו של אריאל, דוד קוניו, נחטף גם הוא ומוחזק בידי חמאס.

"החוסר והגעגוע מורגשים באינסטינקטים", אומרת חברתה מעיין. "אני עולה לנסיעה ארוכה באוטו ובאה להתקשר אליה. הרגעים הקטנים הם המטלטלים. הדוגמה הכי טובה – הייתי צריכה לבחור מה ללבוש לכתבה. ארבל היא זו שתגיד לי: 'שימי את החולצה הזאת כדי שיהיה לך נוח לשבת".

שני גורן, שנחטפה ושוחררה מהשבי, הוסיפה: "חוץ מחברה, היא גם החזיקה לי משק בית. היא הייתה מנקה ומסדרת. אני יודעת מה זה להיות בסיוט הזה, ואני לא רוצה לחשוב מה הם עוברים כל כך הרבה זמן שם".

חברתה גלית סיפרה: "יש אשמה בכל מה שאנחנו עושות. גם בקיפול כביסה, שזה כל כך יום-יומי ופשוט. אבל איך אני יכולה לעשות משהו כזה, כשארבלי עדיין שם? ככל שעובר הזמן מצטרפת תחושת בדידות שלנו כקהילה למצב הזה. מרגיש שככל שעובר הזמן – התחושה שהזמן עצר מלכת היא רק אצלנו. ושהחיים מסביב ממשיכים לקרות וקורים. ושלאף אחד לא אכפת".

גורן הוסיפה: "אנחנו מנסות לעבוד וללמוד. לעשות את הדברים שמצופה מאיתנו. אני מספרת לעצמי ברגעי האשמה שכאשר הם יחזרו, נהיה חזקים. שיהיה מי שיקבל אותם".

החלום של ארבל, כך טוענות חברותיה, היה להגיע לירח. ביום ההולדת חברותיה הפריחו בלונים רבים לשמיים והתפללו שתחזור.