פוליטיקלי קורקט: כך מתרחש כיבוש המדעים המדויקים

בנאום שנשא השבוע הפיזיקאי פרופ' יוני דובי מאוניברסיטת בן גוריון, הוא הכריז: הפרוגרס כובש את המדעים המדויקים.

התרגלנו שבמדעי הרוח, מלומדים מחווים את דעתם, ומי שרוצה יכול לקבל אותה. אבל מה עם המדעים המדויקים? הרי אלו עוסקים בעובדות.

ובכן, כל זה נחלת העבר. האוניברסיטאות נתפסות כיום ככלים לשינוי חברתי, והסטודנטים הם סוכני שינוי.

באקדמיה מוציאים רשימות של "מלים אסורות", ובהן נאסרות כל מיני מילים שלדעתם עלולות להעליב אוכלוסיות או מגדרים או קבוצות. השימוש במילה "חושך" בהדגשה (דארק) הוא פוגעני לצאצאי עבדים; הביטוי "על עיוור" מעליב עיוורים.

החברה החשובה ביותר בעולם לפיזיקה עוסקת בתופעה שהם מכנים "לבנוּת": קבוצת תלמידים, למשל, פותרת תרגילים על הלוח. הגבר הלבן מתוכם כותב במרכז, משום שהוא משתלט ופועל ב"לבנות", ועיקר הבעיה: הוא חותר לפתרון נכון של הבעיה... זו "לבנות" פסולה. שלשה מלומדים כתבו מכתב תגובה לפרסום זה, ובו טענו כי הטענות מגוחכות. התגובה נפסלה לפרסום (אחד הנימוקים: אחד מכותבי התגובה הוא לבן, ואינו יכול לשפוט...).

שלשה חוקרים הודים שלחו מאמר לכנס במדעי המחשב, על  זיהוי של שפת סימנים בעזרת למידת מכונה. המאמר עורר סערה, משום שנכתב בו שחירשות גורמת לקושי, ומשום שאף אחד מהכותבים לא היה חירש... מי נפגע מהתגובה הטיפשית הזו? ציבור החרשים, שהמחקר של חוקרים רציניים לא יכול כעת לעזור לו.

אלו אינן אנקדוטות, זה הסטנדרט. המוסדות האקדמיים משבשים ומסרסים את המחקר, בנימוקים של פוליטיקלי קורקט.

לא רק בחו"ל כך, אלא גם בארץ. ראש המחלקה לפיזיקה שלח מכתב לפרופסורים לפיזיקה, תחת הכותרת "תמיהה": "איך יתכן שלא חתמתם על מכתב חברי הסגל נגד הרפורמה המשטרית? הכיצד, אני תמה". על חברי סגל שצריכים את עזרתו של ראש המחלקה מופעל לחץ כזה, לקבל את הדעה ה"נכונה". בוועדים מקצועיים נקבע תקן חדש אשר מיועד ל"אישה או לערבי", ועוד ועוד קביעות שמנסות להיות פוליטיקלי קורקט.

לכן אין להתרגש מהדעה המחקרית, האקדמית – כי כבר אין חופש אקדמי. לחץ חזק מופעל על פרופסורים, חוקרים וכותבי מאמרים, להתאים את עצמם לקו ה"נכון".