חיים אתגר בחשיפה דומעת: "כמעט כל המשפחה שלי נרצחה"

לרגל יום השואה, המגיש חיים אתגר שיתף את עוקביו ברשתות החברתיות בסיפור המשפחתי שלו, שהוא עצוב מאין כמותו. "כמעט כל המשפחה שלי נרצחה בשואה", סיפר. "בין הנספים היה גם דודי, סטפן, האח התאום של אבא, שהיה רק תינוק כשנשלח למחנה ההשמדה.

"הוא נרצח כשהיה בן פחות משנה.

"למשפחות של ניצולי שואה יש מעט תמונות של מי שנרצח. הרוב אבד, הושמד. לכן כל תיעוד שצץ הוא יקר המציאות. לא מזמן שלחה לי בת משפחה רחוקה תמונה של אדלה, האחות הצעירה של סבתי לילי. אדלה נטבחה בשואה. התמונה הזו היממה אותי. פעם ראשונה שהבנתי כמה יפה הייתה וכמה דמתה לסבתא.

"שומר אוקראיני רצח אותה בגטו ורשה. הוא נכנס לדירת המשפחה וירה בה. סתם כך. רק בגלל שהייתה יהודייה הוא חשב שמותר וצריך להרוג אותה. היא הייתה בת תשע עשרה במותה".

"גם אז וגם היום, הרוע הזה מצופה בטיעונים אבסורדיים"

ואיך קשור הסיפור של משפחתו לימינו אנו? כך הוא כותב: "כבר חודשים שמהדהדת בראש שלי המחשבה: נכון, יש לנו היום מדינה חזקה ועצמאות ועדיין, כמה דומים האירועים שסבתא ומשפחתה עברו למה שקרה לנו בשבעה באוקטובר. גם אז, בשואה, ממש כמו לפני כשבעה חודשים, משפחות, ילדים, נשים וגברים עברו התעללות קשה ונרצחו, רק בגלל יהדותם".

"גם אז וגם היום, הרוע הזה מצופה בטיעונים אבסורדיים שמפוזרים בקור רוח בידי שונאינו: הסברים לאומיים, גזעיים, מודרניים, אבל התפרים הגסים מתחת לאותן טענות מסתירים את אותה אנטישמיות עתיקה. באירופה של המאה הקודמת, צעירים ומבוגרים קראו בגרונות שטופי שנאה שצריך לטפל ביהודים. לחסל את מה שהם כינו-הטפילים.

"היום צווחים באוניברסיטאות: 'מהים עד הנהר', ושוב רוצים לחסל אותנו. עידן אחר, אותה מטרה. במחנות או באר פי גי. העיקר שנחדל. אבל כמו אז, גם עכשיו, למרות השנאה, הרשע והבורות, אנחנו נשרוד וננצח. אפשר לפגוע בנו אנושות ולגרום לנו לדמם, אבל אי אפשר לשבור אותנו. לזכרם", הוא מסכם.