תקישו משקל וגובה ותדעו - האם אתם בסיכון למחלת לב?

אחד המדדים החשובים לבדיקת סיכון למחלות הוא מדד BMI. רבים נחשפים אליו דרך המחשבון המוכר מגוגל, אבל המספרים שהוא מציג חשובים מאוד כדי לקבל אינדיקציה לגבי בריאות הגוף שלנו. המדד הזה מודד את היחס בין המשקל לגובה. הוא מחושב בצורה פשוטה: מקישים את הגובה והמשקל ומבינים אם אתם בקטגוריה של תת משקל, עודף משקל, או שאתם באזור התקין.

התזונאית מאיה רוזמן, מסבירה בטור שפרסמה בעיתון מעריב כי "מדובר בנוסחה פשוטה מאוד שהמציאו לפני המון המון שנים - משקל חלקי גובה בריבוע. למשל אם מישהו במשקל 50 וגובה 1.7 מטרים – עושים 1.7 בריבוע, ואז עושים 50 לחלק לתוצאה של 1.7 בריבוע. אם התוצאות 19-24 נחשבות לתקינות, 25-30 נחשבות לעודף משקל עם סיכון למחלות, ומעל 30 – סיכון גבוה למחלות כמו מחלות לב".

את החישוב המסובך הזה אתם לא צריכים. פשוט חפשו את המחשבון בגוגל וקבלו תוצאה במקום. מה כן צריך לדעת? מה התוצאה אומרת. "הבעיה עם המדד הזה היא שיש הרבה אנשים שהמשקל שלהם יחסית יותר גבוה אבל אחוז השומן שלהם נמוך, והמשקל הגבוה הוא ממסת שריר", מציינת רוזמן, לפני שתעלו על המשקל. "אצל ספורטאים שבונים שרירים בחדר כושר זה בולט במיוחד, אבל גם בקרב עוד אנשים שעושים ספורט. המחקר החדש שפורסם החודש הירחון האמריקאי לתזונה קלינית ביקש לבדוק אם אפשר לחלק את ה-BMI לקטגוריות לפי אחוז שומן. במחקר בדקו את אחוז השומן ואחוז השרירים במעל 2.5 מיליון אנשים, והגיעו לתוצאה הצפויה מאוד".

אז מה קורה לאנשים עם אחוז שומן נמוך? הם נמצאים בסיכון נמוך למחלות, ולא משנה באיזו קטגוריית BMI הם נמצאים, כותבת רוזמן, "פרט ל-BMI הנמוך מתחת 19 - ואז לא היה קשר לאחוז השרירים, והסיכון למחלות היה נמוך ממילא". לשיטתה, תוצאות המחקר מבליטות את הצורך לשדרג את המדד הזה ולבדוק את אחוז השומן - כי "יש לו משמעות גבוהה יותר מאשר למשקל".