"הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ": 5 עובדות על פרק קל"ו בתהילים

”הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”: לפניכם מזמור קל"ו בתהילים, כולל 5 פרטים מרתקים שחשוב לדעת.

קראו את פרק קל"ו בתהילים והודו לה' על ניסיו עימנו:

א הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ב הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ג הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעֹלָם חַסְדּוֹ:
ד לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ה לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ו לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ז לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ח אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ט אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
י לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יא וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יב בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יג לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יד וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
טו וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
טז לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יז לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יח וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יט לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כ וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כא וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כב נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כג שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כד וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כה נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כו הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

הרב חיים זאיד ודורון ביטון במפגשים מרתקים. והפעם: מהו כוחו של ספר התהילים?

1. הלל הגדול

תהילים קל"ו הוא המזמור ה-136 בספר תהילים, בו 26 פסוקים, והוא נקרא בשם "הלל הגדול".

המקור לשם "הלל הגדול" מופיע בתלמוד הירושלמי: "אי זו היא הלל הגדולה, רב פרנך בשם רב חנינא, הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו הודו לאדוני האדונים כי לעולם חסדו". (מסכת תענית ג', י"א)

בתלמוד הבבלי מובאת הסיבה לכך: "ולמה נקרא שמו הלל הגדול? אמר רבי יוחנן: מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה" - דכתיב: ”הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם”... ”נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר”. הרשב"ם פירש: "והיינו דבר גדול. כלומר שנקרא שמו כך, משום שמהולל הקב"ה בפרק זה, על מעשה גדול שעושה עם כל בריה". (מסכת פסחים קי"ח, ע"א)

2. תוכן הפרק

הפרק פותח בקריאה נרגשת להודות לה': ”הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”.

בהמשך הפסוקים מפרט דוד המלך את נפלאות ה' בבריאה, וזועק: "כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”.

בחלק שתופס את המקום המרכזי במזמור, נזכרים כמה מהנפלאות שה' עשה לישראל בזמן שהיו במצרים, בזמן שהותם במדבר ועד כניסתם לארץ. כך נזכרת מכת בכורות "לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", ואיתה יציאת מצרים בכלל "וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", קריעת הים, ההליכה במדבר: "לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", והסיוע במלחמות שהיו במדבר "לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", עד שלבסוף הגיעו לארץ "וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".

דוד המלך מדגיש כי גם בזמנים הקשים ה' זוכר את ישראל: "שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", ותמיד דואג לכל אחד מעם ישראל: "נֹתֵן לֶחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".

סיום המזמור חוזר לראשיתו וקורא להודות לה': "הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".

3. מבנה ייחודי

בפרק ישנם 26 פסוקים. הפרק פותח במילים: ”הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”, ומסיים כל פסוק במילים: ”כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”.

4. חשיבות המזמור

חשיבותו של הפרק נודעת בעיקר בתוכנו המיוחד המדבר על כלכלת כל העולם מידי ה'.

5. הזמנים שבהם נאמר המזמור

פרק קל"ו בתהילים נאמר בפסוקי דזמרא בתפילת שחרית של שבתות וחגים.

מועד נוסף בו הפרק נאמר באופן קבוע הוא ליל הסדר, שבו הפרק נאמר לאחר ההלל שבהגדה.

לפי מנהג הגר"א, המזמור משמש כ"שיר של יום" לאחרון של פסח.

מהי מעלת קריאת תהילים ומהן הסגולות הטמונות בכך?

האומר תהילים מקבל שכר כאילו עסק בלימוד עומק התורה. כך כותב השל"ה הקדוש: "מי שחשקה נפשו לדבקה בו יתברך ובשבחיו, ידבק עצמו בספר תהילים. אין לנו דבר גדול יותר מספר תהלים שכלול מן הכל, מרבים שבחים להשם יתברך, ורבים מזמורים הם של התעוררות תשובה, ורבים מזמורים הם של בקשת מחילה וסליחה, והכל מיד ה' השכיל חבר דוד המלך ע"ה ברוח הקודש, והאומר תהלים הוא כמתפלל והוא גם כן כעוסק בתורה, כי כבר בקש דוד המלך ע"ה שיהיו מקבלים שכר הקורים בתהלים כעוסקים בעומק התורה כנגעים ואהלות".