בחן את עצמך: "בטלה דעתו אצל כל אדם" – זה לא מעליב?

המשפט "בטלה דעתו אצל כל אדם" מופיע הרבה פעמים בגמרא ובהלכה. מה זה אומר? מדוע מבטלים דעתו של אדם?

ובכן, אפשר להישאר רגועים, זה לא אישי. הכלל הזה תקף במקרה שבו לאדם ישנה התנהגות אישית שונה מן הציבור, או מנטליות שונה. למשל: היין לא משביע אדם רגיל, ולכן אין בו קביעות סעודה. אמנם, ישנם אנשים שרגילים מאד ביין, והיין משביע אותם. האם הם יברכו עליו ברכת המזון? לא, בטלה דעתו אצל כל אדם. הדעה שלו לא משנה את ההלכה.

והוא הדין לעניין מלאכות שבת, סחיבת כד על הראש אינה מלאכה, היא שינוי. ומה הדין במי שהוא אמן להטוטים, וסוחב לפרנסתו כדים אל השוק על הראש? האם חייב חטאת? לא, בטלה דעתו אצל כל אדם, ההלכה לא נקבעת לפי הנטיות של כל אחד, אלא לפי הכלל.

ומה הדין בשיעור ערוב? שיעור ערוב הוא כפי גודל של סעודה בינונית. אבל מה דינו של אדם שסעודה בינונית שלו היא מושקעת במיוחד?... טוב, עכשיו אתם כבר יודעים: בטלה דעתו אצל כל אדם, שיעור הערוב שלו הוא הסעודה הצנועה הרגילה שכולנו רגילים אליה...