"טוב לי ככה עם החיים שלי, למה לי לשנות את החיים שלי ולהתחזק?"

השלב המקדים לחיבור למצוות זה לרצות להתחבר, לרצות להתקרב לבורא עולם. רק אחרי שמרגישים את התחושה הזו של 'אני רוצה להיות שם, אני רוצה להתחזק, אבל קשה לי עם המצוות', אפשר לעבור לשלב הבא של חיבור אל המצוות.

אז לפני שאנחנו שם, עם המצוות, השאלה הבסיסית היא: מה ידחוף אותי לרצות להיות בקשר עם ה'? אם טוב לי ככה בחיים, למה לי לשנות את החיים שלי ולרצות להתחזק?

אם נהיה אמיתיים רגע, אחד הדברים המרכזיים שדוחפים אנשים להתחזקות זו השאלה הגדולה 'מה המטרה של כל החיים האלה? האם באנו לפה רק כדי ליהנות ולהתקיים, או שיש משהו מעבר לזה?', ומשם מתחיל מסע של חיפוש אחר משמעות לחיים. לחלק מאיתנו, השאלה הגדולה הזו לא עוברת בראש ולא ממש מטרידה, לפחות לא עד שקורה משהו גדול, משהו מטלטל. כמו שקרה לנו, לכולנו. ה-7 באוקטובר למניינם. מאז, אחים שלנו הלכו ברצון להילחם באויב והקריבו את חייהם. אחרים הקריבו יד, עין או רגל, בני עשרים ושלושים עם גוף חלקי. כל זה – בשבילנו. ולְמה? כדי שנצא לקניון? כדי שנצפה בלופים בסרטונים של כוכבי רשת? כדי שנעשה אימון בודי בילדינג ונאכל את מנת החלבון שלנו? למה האחים שלנו הקריבו את עצמם בשבילנו?!

השאלה הענקית הזו תטריד כל אחד עם לב אנושי. מה חשוב כל כך בעצם החיים שלי, שאחרים הסכימו להפוך את הילדים הקטנים שלהם שמחכים להם בבית ליתומים? מה חשוב כל כך בעצם החיים שלי, שאחרים הסכימו לצאת אל האויב ולקחת בחשבון שהלב של אמא שלהם הולך להיקרע, והיא תצטרך לעבור את הנורא מכל – לקבור את הילד שלה?

עם השאלה הזו מתחילים לחפש משהו גדול ומשמעותי. עם השאלה הזו מתחילים לשאול – למה אני חי, והאם יש מטרה עליונה לקיום שלי עלי אדמות? עם השאלה הזו מתחילים לרצות את המשמעות הרוחנית והנצחית. אחרת, למוות שלהם לא היתה משמעות.