אותיות קטנות בתנ"ך: מה הן באות ללמד אותנו?

במילה הראשונה של חומש ויקרא ישנה אות א' קטנה. מה משמעותה של האות הקטנה הזו?

ברחבי התנ"ך יש כ-60 אותיות גדולות או קטנות, שבאות ללמדנו משהו, אך מה הן באות ללמד?

לא תמיד יש בידינו הסבר, אבל בכמה מקומות חכמים לימדו אותנו, ומהם נוכל לנסות להבין את השיטה המעניינת הזו.

"ויקרא אל משה" – הא' קטנה. אמרו חכמים שזו לשון ענווה של משה. אצל בלעם נאמר ויקר, לשון שאינה מכובדת, ומשה נקט לשון כזו כלפי עצמו. הוא לא יכל למחוק אות מהתורה, אבל היתה לו רשות להקטין.

בפרשת שמיני, במלה "גחון" יש ו' ארוכה. חכמים אומרים כי ו' זו היא סימן לחצי התורה במילים.

במגילת אסתר, הו' של ויזתא ארוכה. חז"ל מסבירים כי זה רמז לעמוד תליה – כולם נתלו בבת אחת על עמוד תליה אחד גדול.

במילה "ולבכותה", המתארת את בכיית אברהם על שרה, הכ' קטנה. אמרו במדרש שהכוונה היא שמיעט בבכי.

על דרך זו פירש הרב דוד  צבי הופמן את המ' הקטנה שבמילה "מוקדה" בפרשת צו, משום שהביטוי הרגיל הוא "יקוד", ולכן רצו להקטין את ההבדל בצורת הכתיבה.

הרב ליב מינצברג פירש את הק' הקטנה שבמלים "קצתי בחיי" שאומרת רבקה ליצחק, שהכוונה בזה לצמצם את המשמעות. הסיבה העיקרית שרבקה רצתה שיסע – הוא כדי לברוח מעשיו.