בחן את עצמך: מהן ההשלכות של שנה מעוברת, על פי ההלכה?

עיבור השנה נשמע ענין פשוט: במקום חודש אדר אחד, יש שני חודש אדר. משהו נשמע לכם מסובך?

אך מה דעתכם? למשל, אדם שנולד בשנה מעוברת בחודש אדר א', בעצם נולד בחודש ייחודי, שאינו קיים כל שנה, אלא רק לפעמים. ומה יעשה אותו אדם בשנה שאינה מעוברת? מתי יום ההולדת שלו? ואם הוא בן 13, מתי בר המצווה שלו?

מה הבעיה? שיחגוג באדר ב'.

האמנם?

עכשיו נדמיין שני ילדים: אחד נולד בכ' באדר א', וחברו בי' באדר ב', בשנה מעוברת. הראשון גדול מהשני בעשרים יום.

אבל בעוד 13 שנה, אם השנה לא תהיה מעוברת, הראשון יחגוג בר מצווה בכ' באדר, ואילו השני, שהוא קטן בעשרים יום, יחגוג עשרה ימים קודם לכן, בי' באדר.

כך יוכל הילד ,שקטן מחברו בעשרים יום, להיות גדול לכל דיני התורה, והגדול יותר – להיחשב קטן.

ובמקרה שהשנה ה-13 היא שנה מעוברת, סוברים רוב הפוסקים שגם מי שנולד באדר ב', נעשה בן 13 באדר א', שכן סוף סוף עברו 13 שנים.

ומה בדבר יום השנה לפטירת הורים?

בדבר זה נחלקו הפוסקים.

אדם שהוריו נפטרו בחודש אדר, ורוצה לעלות לקבר או לצום ביום ה"יאר צייט" – יום השנה, אם הוא נוהג לפי השולחן ערוך, הזמן הנכון הוא אדר ב', ואם לפי הרמ"א – באדר א'.

לגבי דינים הנקבעים לפי "שנה", למשל אדם שנדר נדר בתוקף של שנה, הנדר כולל את חודש העיבור, כי שנה מעוברת היא שנה בת שלש עשרה חדשים.