ילדה את בתה ללא האב החטוף: "איך מגדלים ילדה בלי אבא?"

אביטל דקל חן היא אשתו של שגיא, אחד מ-136 השבויים בעזה. בריאיון לחדשות 12 היא מספרת על האימה בקיבוץ ניר עוז בבוקר שמחת תורה, אז היא ראתה לאחרונה את בעלה.

הסיפור הזה מסקרן משום שאביטל נמצאת רגע אחרי שילדה את הבת השלישית – שחר. היא סיפרה כי שהתה בממ"ד ביום הטבח, יחד עם בר בת ה-9 וגילי בת השנתיים, כשבעלה רץ הביתה. "הוא מסתכל עלי, אומר לי: 'מילי (כינוי), תקשיבי, אם הם נכנסים הביתה, זה נגמר. אני אעשה כל מה שאני יכול, בסדר?'", סיפרה, "אחרי רבע שעה בערך שמעתי שהם כבר נכנסים. כל הזמן החזקתי את הידית של הדלת. בר אמרה לי: 'אמא, אמא, עזה בבית. אבא מת'. ואני אומרת לה שתהיה בשקט. אמרתי לעצמי שאני בהיריון, מניקה, אולי יצא לי חלב. אולי אני אניק אותה. דברים שדמיוניים כאלה".

סמוך לארבע אחר הצהריים, כשהן שוהות בממ"ד ללא אמצעי תקשורת, השלוש חולצו לגן ילדים – שם היא פגשה את אמו של שגיא, שסיפרה כי נמלטה מטנדר של מחבלים, בדרכו לעזה. השעות נקפו ואביטל עדיין לא שמעה מבעלה. "כל מי שנכנס אני מחכה לראות אם זה שגיא – והוא לא מגיע", תיארה.

מאז אותו יום, אביטל ובנותיה עברו יחד לאילת. "הילדה שלי שמעה מאחד הילדים שיש 50 חטופים שחוזרים והיא באה בכל כך הרבה התרגשות וציפייה ש'אבא יגיע'. והייתי צריכה בסיטואציה הזאת להסביר לה שאבא לא יהיה בהם וזה יהיה ילדים ונשים", שחזרה. אני מרגישה שנכנס לי אוויר, שקמתי בבוקר ופתאום אני קצר יותר חיה ויותר נושמת. אני שמחה שהוא בחיים ושהוא בסדר".

כאמור, לפני כחודשיים היא גם ילדה שם את בתה השלישית, ללא שגיא. "איך ילדה יכולה להיוולד בלי שאבא שלה נמצא? איך אני עושה את זה לבד?", אמרה. לבתה קראה שחר, לזכר בת חברים שנרצחה. "מקווה שהיא תביא שחר של יום חדש".

לאחרונה עברה אביטל לכרמי גת, שכונה בקריית גת. היא סיפרה כי לא יכלה לעצב את הדירה ללא עזרה של שגיא. "אני צריכה לקבל החלטות על הכול, איפה לשים את התמונה, איפה לשים את הספה. זה דברים ששגיא מחליט בבית", היא אמרה. "ואני צריכה לתת על זה את הדעת עכשיו. אני מסתכלת ואומרת לעצמי – 'שג (שגיא), איפה אתה?' – וזה יום קשה".