אסיר בבית הסוהר - ממי הוא יכול לבקש עזרה?

כל החסדים שנעשו איתנו מתחילת בריאתנו, הם מאת הבורא יתברך. וכמו שבעת שנולדנו, דאג הבורא יתברך שנקבל את המזון שלנו בזמן הנכון. חלב האם מגיע בדיוק בשעה הנכונה, כשעה לאחר הלידה, והמזון הזה הוא הטוב ביותר עבורנו – עד כדי כך שכל החברות שמייצרות תחליפי חלב בזמננו מודות בעובדה, שחלב אם הוא הטוב ביותר עבור התינוק שנולד. וכך, בכל שלב בילדותנו הבורא יתברך דאג לצרכינו בצורה הטובה ביותר: מערכת החיסון החלה לפעול בדיוק בזמן, וכך גם מערכת העיכול. למעשה, כל המערכות בגופנו החלו לתפקד בתזמון המתאים ביותר לצורך גדילתנו. ברגע שיהודי מבין שבכל מהלך חייו עד עתה עזר לו הבורא יתברך בכל צרכיו, או אז הוא מבין שכמו שעזר לי הקב"ה עד עתה, כך ימשיך לעזור לי בעתיד, וקל לו יותר לבטוח בבורא יתברך, שימשיך עמו את חסדיו המרובים.

אין עוד מלבדו

ידע האדם בלבו, שאין עוד מלבדו של הבורא יתברך. ואין אפשרות ביד אף אחד מהברואים לעזור לו או להזיק לו, בלי הסכמתו וסיועו של הבורא יתברך.

משל לעבד שנתון בבית האסורים, וכל כולו נתון לחסדיו של הסוהר בבית האסורים, ואף אדם אינו מורשה להיכנס. עבד זה, ודאי שלא ינסה לבקש עזרה מאנשים מחוץ לבית האסורים, מפני שיודע הוא, שאין בכוחם לסייע לו בשום דבר, אלא כל בקשותיו ותחינותיו ובטחונו הם רק על סוהר בית האסורים. הוא ינסה בכל כוחו למצוא חן בעיניו, ואליו כל תקוותו. כך גם היהודי מבין שאין אדם בעולם שיכול לעזור לו, אלא בהסכמתו של הבורא יתברך. גם בריאותו תלויה רק ברצון הבורא, מפני שהוא מקור חיותו, ולכן אליו תהיה כל תקוותו ובטחונו.

הדבר דומה לאדם שצריך הלוואה מהבנק, והמחליט הבלעדי לאשר את הלוואה הוא מנהל הבנק. ודאי שלא ינסה לפנות לפקידים זוטרים ולשכנעם, וודאי שלא יתלה בהם את ביטחונו, אלא תקוותו והשתדלותו יהיו אצל המנהל, שבידו ההחלטה בדבר. כך בכל ענייני העולם הזה והעולם הבא – אם רק נדע שהמחליט הבלעדי הוא מלך מלכי המלכים, ממילא אליו בלבד יהיו תקוותנו וביטחוננו תמיד.