החטופה שחזרה במצב הקשה ביותר: "לפעמים נתנו לי מים ולפעמים לא"

אלמה אברהם בת ה-84, תושבת ניר עוז, ששוחררה משבי חמאס בשלב ההפוגות לאחר 50 ימים בשבי, והגיעה לארץ במצב שהוגדר קריטי, מאושפזת עדיין בבית החולים. בריאיון לחדשות 12, הראשון שהעניקה מאז חזרתה מהשבי, סיפרה אברהם על ימי השבי ועל התנאים הקשים שחוותה.

כזכור, אברהם הגיעה לבית החולים סורוקה, מיד עם שחרורה והגעתה לישראל, במצב שהוגדר מסכן חיים. חום גופה עמד על 28 מעלות, הדופק על 40, והיא הוטסה בטיסת חירום לבית החולים שם נלחמו הרופאים על חייה. מצבה מוגדר היום טוב, והיא מתאוששת: "עכשיו יותר טוב. אחרי כל הטיפולים. אין לי כוח בכלל לדרוך על הרגליים".

על יום החטיפה סיפרה אברהם: "המחבלים פרצו את דלת הממ"ד, אספתי את התרופות שלי בשקית ולקחתי אותן. הם העלו אותי על אופנוע, נסעתי על האופנוע שזה היה בדרך לא דרך, דרך השדות, הכול קפיצות כאלה. זו הייתה דרך קשה מאוד. כשהגענו לעזה, ברחוב עמדו אנשים ושרפו לי את היד עם משהו, לא יודעת עם מה. זה היה כואב. באותו יום הורידו אותי למנהרות, והייתי לבד לאורך כל ימי השבי. זה לא היה כיף גדול להיות שם, בחושך, בלי טיפה של אור. כל בוקר הביאו לי איזה 6 תמרים וזהו, לכל היום".

לשאלה איך שרדה, הייתה לה תשובה קצרה ומצמררת: "הקיבה התכווצה, אז לא הרגשתי רעב. לפעמים נתנו לי מים ולפעמים לא". כדי לשמור על שפיות שיחקתי לי איזה משחק בראש, שבע בום".

אורי רביץ, בנה של אלמה, הוסיף: "אימא במחלקת שיקום במחלקה פנימית. היא עוברת פיזיותרפיה, שיקום בדיבור וריפוי בעיסוק. היא עדיין סיעודית כמעט לגמרי. היא לא אוכלת הרבה ולא מסוגלת ללכת בכוחות עצמה. היא מאוד חלשה. ויש לפניה דרך ארוכה. היא חזרה מהחטיפה שלה, אבל לא חזרה לחייה. היא מאושפזת כבר אותו מספר ימים שהייתה בשבי. כל מי שחוזר משם חוזר עם הרבה אתגרים. היו שבויים שחזרו, היו יומיים שלושה בבית החולים וחזרו לקהילה, למשפחה, והיא פה. היא המקרה הכי חמור שחזר מבחינה בריאותית. היא אמרה לחברה שההישרדות שלה הייתה קשורה לכך שהיא ידעה שאנחנו צריכים אותה בחיים".

הבן סיפר כי קשה לו להבין כיצד שרדה את זה: "זה לא נתפס. היא רוצה לחזור לקהילה. היא מתגעגעת לבית שלה. היא אמרה שהיא רוצה לחזור לגור בנחל עוז. זה הבית שלה. אבל היא מבינה שרוב הוותיקים נמצאים בדיור מוגן בבת ים ולא חוזרים לגור שם. אנחנו מקווים שמתישהו היא תצא מבית החולים אבל לא לבית".