שאלה של חיים ומוות: הרב זילברשטיין בתשובה שריגשה את חתן פרס נובל

פרופסור אהרן צ'חנובר, המדען הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל לכימיה, שיתף את הקהל במהלך קונצרט על הקשר שלו עם הדת, ועל ההיכרות רבת השנים עם הרב יצחק זילברשטיין שהחלה במלחמת יום הכיפורים.

בתחילת דבריו אמר צ'חנובר, כי הסיבה הראשונה לקשר שלו עם הדת היא החזנות היהודית והתפילה המרטיטה בימים הנוראים.

בהמשך דבריו סיפר: "הסיבה השנייה גם קשורה לדת, וזה היה במלחמת יום הכיפורים. הייתי רופא קרבי, והיה לי חבר יהודי דתי אורתודוכסי. תוך כדי הקרבות והמהומה של המלחמה התחלנו לדון בינינו מה עושים בשדה קרב כשיש רופא בודד. היום אני בטוח שהרופאים ברצועה מתחבטים באותה שאלה - כשיש לך עשרה נפגעים קשים וקלים, במי אתה מטפל ראשון? אם תטפל קודם בקלים, הקשים ייעלמו מן העולם. אם תטפל בקשים, הקלים יהפכו לקשים. אז איך אתה ממיין נפגעים?".

"אמרנו שנלך לרב זילברשטיין, ונשאל אותו. קודם כל, קבלת הפנים הייתה מדהימה. הוא אמר לנו שזאת שאלה לסנהדרין גדולה בכלל, וזאת שאלה של חיים ומוות... באנו אל הרב לא במטרה שינחה אותנו מוסרית, לרופאים ואנשים יש את המוסר שלהם, אנו באנו כדי שיגיד לנו מה ההלכה אומרת בדבר. הרב מבחינתנו היה שופט. איך עובדים שופטים? בתקדימים, כל הבא למשפט תמיד יש תקדים".

"הרב אמר שזה ייקח כמה ימים, ויתייעץ גם עם אב בית הדין העליון, שהיה חותנו הרב אלישיב. הרב נתן לנו תשובה כתובה כעבור כמה ימים, מבוססת הלכה על תקדימים וכו', והוא אמר שהתשובה מיועדת רק לנו כי זה חיים ומוות, ורק לרופאים כי לא רוצה שאנשים שאינם בעלי מקצוע או לא בתוך מקצוע הרפואה יפרשו את זה לא נכון".

"זה מצא חן בעינינו, ובאנו אליו עם עוד שאלה. היום אנחנו 50 שנה אחרי, החוג צמח לחוג ענקי, אנחנו מתכנסים אחת לחודש 50 שנה ברציפות, והרב הפך להיות הפוסק העליון הגדול בענייני רפואה וההלכה".

"בעצם יהודים חרדים הולכים תמיד לרב לפני שהם הולכים לבית החולים, ויצאו לאחרונה שבעה כרכים עם פסקי דין שלו, שמכסים בעצם את הטווח הגדול".

"ומה משך אותי בדבר הזה? לא רק חוכמתו, כמובן, והתמצאותו, אלא אין היום - ואני לא יהודי דתי במובן הפשוט של המילה - אין שאלה מודרנית ככל שתהיה, החל ממחלה גנטית דרך שינוי גנים, שאין לה תקדים הלכתי. העושר הספרותי של ההלכה היהודית הוא פשוט לא יאומן.