המפקד שנלחם בעזה ונפטר מדום לב: "הלב שלו לא עמד בזה"

ב-7 באוקטובר, נקרא למילואים סמ"ר סתיו בשה ז"ל, מפקד כיתה בגולני. חודשיים לאחר מכן, זמן קצר לאחר שצה"ל שחרר אותו מהשירות, הוא נפטר מדום לב כשהוא רק בן 22.

אימו ג'קלין, שעלתה לארץ מקניה וכיום מתגוררת בתל אביב, אמרה כי למרות שנלחם בעזה ואיבד חיילים שהיו תחת פיקודו, הוא עדיין לא מוכר כחלל צה"ל ושהיא מצרה על כך. חברת המשפחה אייה אמרה לחדשות 12: "סתיו הוא בן יחיד. הוא ניסה לא להדאיג את אימא שלו אז הוא לא שיתף הרבה במה שעבר עליו בימי הלחימה. היא שלחה ילד בריא בגופו ובנפשו וכפי שאנחנו מבינים, הוא כנראה לא היה יכול להכיל את כל מה שראה. הלב שלו לא עמד בזה".

כבר ביום הלחימה הראשון, סתיו התייצב לשירות המילואים וגילה שחיילים רבים ששירתו תחתיו נפלו בקרבות. "למרות שהוא בן יחיד, סתיו היה מאוד נחוש לצאת להילחם ואמר לאימא שלו שהוא חייב ללכת להגן על המדינה. 'ומה איתי? אתה לא רוצה להגן עליי?' שאלה אותו אימו, וסתיו הבהיר: 'אימא, את חלק מהמדינה שלי'".

לאחר שנלחם בגבורה בעזה, החליטו בצבא לדלל את כוח המילואים, וסתיו התנדב לחזור הביתה כדי להיות עם אימו שנותרה לבדה. לפני כשבועיים, הוא נכנס לרכבו והתחיל לחוש ברע. סתיו הובהל לבית החולים ונפטר תוך שעתיים. חברו הטוב דור אמר בראיון כי לא הייתה לו שום בעיה בריאותית: "הוא היה בן אדם הכי בריא ושמח שיש. זאת תקופה לא פשוטה ואין ספק שהיא השפיעה עליו".

על יום הטבח הארור, אמר דור כי "הגענו ב-7 באוקטובר לבסיס המילואים שלנו בצפון כדי לחתום על ציוד. סתיו היה מפקד ורס"פ, הוא הכיר הרבה מאוד חיילים שנהרגו. רבים מחיילי גולני שנפלו במהלך התמרון הקרקעי היו חיילים שלו. ירדנו לדרום, עשינו אימונים והיינו בכוננות. סתיו היה החבר הכי טוב שלי. הוא היה בן אדם חייכן, נתן לכולם תחושה שהם מספר אחת ברשימה שלו. הוא היה לוחם מטורף, תמיד רק רצה לתרום ולעשות. היו לנו תוכניות לקראת הטיול הגדול, קבענו המון דברים".